גַּם הֶפְקֵרוּת אֵין צְרִיכִין. אַף־עַל־פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת הָרוֹדֵף אַחַר עִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה וְרָחוֹק מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, זֶהוּ מֻפְקָר בֶּאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲפִלּוּ מַה שֶּׁנִּקְרָא אֵצֶל הָעוֹלָם הֶפְקֵרוּת, דְּהַיְנוּ מִי שֶׁמַּפְקִיר כָּל עִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה מִכֹּל וָכֹל וְעוֹסֵק רַק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, שֶׁזֶּה נִקְרָא אֵצֶל הָעוֹלָם הֶפְקֵרוּת, גַּם זֶה אֵין צְרִיכִין, כִּי יְכוֹלִין לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בְּלִי הֶפְקֵרוּת (שם).