יב

עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַמֹּחַ הוּא בְּהַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה". וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהַמֹּחִין זַכִּים נַעֲשִׂין דִּבּוּרִים כְּשֵׁרִים וַאֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת, וְהֵם בְּחִינַת "שִׁבְעָה מְשִׁיבֵי טָעַם", שֶׁבָּהֶם מְשִׁיבִין וּמְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֶת הַנְּשָׁמוֹת הַנְּפוּלוֹת (לקוטי־מוהר"ן־ תנינא ה).