בְּעִנְיַן סִפּוּרֵי־דְבָרִים שֶׁאָדָם מְסַפֵּר אוֹ שׁוֹמֵעַ, יֵשׁ בָּהֶם עִנְיָנִים גְּבוֹהִים וְצָרִיךְ לִזָּהֵר בָּזֶה מְאֹד, כִּי לִפְעָמִים פּוֹסֵק הָאָדָם הַדִּין עַל עַצְמוֹ מִתּוֹךְ סִפּוּרָיו, כְּעִנְיַן שֶׁמָּצִינוּ בְּדָוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּבוֹא אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא וְסִפֵּר לוֹ מַעֲשֵׂה הָאוֹרֵחַ וְכוּ', עָנָה וְאָמַר: "חַי ה' וְכוּ' וְאֶת הַכִּבְשָׂה וְכוּ'", וַאֲזַי נִפְסַק הַדִּין עַל דָּוִד עַצְמוֹ כַּאֲשֶׁר יָצָא מִפִּיו (שם קיג).
טוען...