למלא את ספריו הקדושים בדמעות
יְדִידִי הַיָּקָר, מַה אֶכְתֹּב לְךָ, יֵשׁ לָנוּ כְּלֵי זַיִן שֶׁקּוֹרִין 'נֶשֶׁק' הַרְבֵּה הַרְבֵּה אֲבָל אֲנַחְנוּ 'שלמזלניקעס', הָאוֹצָרוֹת שֶׁלָּנוּ טְמוּנִים בְּתוֹךְ הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, 'לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן' גָּדוֹל כְּמוֹ גְּמָרָא, קָטָן כְּמוֹ סִדּוּר, בֵּינוֹנִי כְּמוֹ חֻמָּשׁ; הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים מֻנָּחִים בַּאֲרוֹנוֹת יָפִים וְהֵם תָּמִיד חֲדָשִׁים וְיָפִים.
אֲבָל חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ הַסְּפָרִים שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, תְּפִלּוֹת, מִכְתָּבִים, לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת - מְלֵאִים דְּמָעוֹת, בִּבְחִינַת "שִׁפְכֵי כַּמַּיִם לִבְּךָ"! וְעַל הַחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים אָמַר אַדְמוֹ"ר זַ"ל "הֵם אֲפוּיִים בְּלִבִּי...". (תמימי דרך, קיט. מתורגם)