גדל מעלת הליכה להתפלל על קברי הצדיקים הגדולים. כי הצדיק זכה בעולם הזה על ידי מעשיו ומדותיו הטובים לגלות מלכותו יתברך, שעל ידי זה עלה גם ביתא עלאה, וזכה להמשיך אור האין סוף בכל פעם בשלמות התקון. עד שביום הסתלקותו עלה ונסתלק ונכלל בשם בשלמות. רק מחמת שתשוקת הצדיק הוא לגלות מלכותו יתברך גם אחר הסתלקותו, שזה אי אפשר כי אם על ידי עבדות ומעשים טובים שבזה העולם, אבל שם במקום הצדיק אין מעשה ועבדא, על כן כל שעשועיו כשבא אדם השפל מזה העולם, אפלו אם הוא גרוע מאד, ומשתטח על קברו ומתפלל שיזכה לתשובה שלמה, על ידי זה עוסק הצדיק בתקונו ומעלהו, אף על פי שלא זכה עדין לברר את מדותיו. ועל ידי זה זוכה לתשובה שלמה ולשלימות התפלה: (אוצר היראה, צדיק, עד)
טו
הצדיק הגדול עולה לשם מיד, כמו משה יוסף ודוד שנסתלקו בשבת במנחה ברעוא דרעוין שהוא בחינת 'איה' הנ"ל. והוא ממשיך משם הארות נפלאות ותקונים נפלאים עתה ביותר. כי גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם... ועתה אחר הסתלקותו שעולה לשם בעליה נפלאה לעילא לעילא, על כן הכל יכולין להתתקן על ידו. כי מכל מיני מקומות המטנפים שבעולם ומכל מיני אבי אבות הטמאה שבעולם יכולין לשוב ולעלות בתכלית העליה על ידי הדרך הקדוש של איה הנ"ל, הינו לחפש ולבקש תמיד אחר השם יתברך, בבחינת איה מקום כבודו. וזה בחינת מעלת הליכה על קברי הצדיקים אמתיים להתעורר שם בתשובה שלמה ולחפש שם אחר השם יתברך, כי שם מאיר זה הדרך ביותר על ידי הצדיק שעלה לשם בתכלית העליה כנ"ל. ועל כן כל הקדשות וכל התקונים נמשכין משם: (אוצר היראה, צדיק אות פז)
טז
יש בחינת נפילת המשפט שנפילתו עמקה מאד, עד שאי אפשר אפלו להצדיקים האלו להעלותו בחייהם כי אם על ידי הסתלקותם ממש שאז הם בתכלית הבטול אליו יתברך, ואז יכולין להעלות ביותר ויותר המשפט שנפל מאד מאד עד עמקי תהומות. וזה בחינת ההליכה על קברי הצדיקים, כי עקר הנפילה של כל אחד היא על ידי פגם הברית שבא מאהבות הנפולין שבאים על ידי בחינת פגם המשפט... ועקר התקון על ידי תמימות ופשיטות אמתי שנמשך מהתמימות של הצדיקי אמת שעל ידי זה זכו להעלות המשפט מתהום ולתקנו בשלימות. ועל כן נוהגין לילך על קברי צדיקים בערב ראש חדש וביותר בערב ראש השנה. כי בכל ראש חדש צריכין להמשיך תקון פגימת הלבנה, ועקר מלוי הלבנה נעשה על ידי בחינת תקון המשפט שממשיכין הצדיקים ביותר אחר הסתלקותם. וביותר צריכין להמשיך תקון המשפט בראש השנה שאז הוא יום המשפט. ועל כן הולכין בערב ראש השנה ביותר על קברי הצדיקים. כי עקר תקון המשפט שהוא גמר כל התקונים המבאר בפנים אי אפשר לזכות כי אם בכח הצדיקים שוכני עפר כנ"ל: (שם, אות פט)