לִפְעָמִים הַטּוֹב שֶׁבְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כָּבוּשׁ אֵצֶל הָאָדָם כָּל כָּךְ עַד שֶׁשּׁוֹכֵחַ אֶת מַעֲלַת קְדֻשָּׁתוֹ לְגַמְרֵי, וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ כְּלַל קוֹל הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁמְּעוֹרְרִין אוֹתוֹ וּמַזְכִּירִין אוֹתוֹ מַעֲלַת קְדֻשָּׁתוֹ בְּשָׁרְשׁוֹ. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמְּדַבֵּר לְעַצְמוֹ דִּבּוּרִים כָּאֵלּוּ לְעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ וּלְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ הֵיטֵב מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ בְּשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ אֲשֶׁר הוּא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וְיִשְׂרָאֵל עָלוּ בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה וְכוּ' וְעַכְשָׁו נָפַל לַמָּקוֹם שֶׁנָּפַל. וְאַף עַל פִּי כֵן יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיְדַבֵּר מִזֶּה עִם עַצְמוֹ בְּפֶה מָלֵא, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יִשְׁמַע כְּלָל מֵחֲמַת שֶׁהַטּוֹב כָּבוּשׁ אֶצְלוֹ בַּגָּלוּת מְאֹד. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים כִּי שָׁם הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וּכְמוֹ שֶׁמְּסַפְּרִין בְּשֵׁם הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב שֶׁפָּעַל אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמְּקוֹם קְבוּרָתוֹ יִהְיֶה בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת אֲוִיר הַנָּח וְהַזָּךְ, וְאֵין שָׁם שׁוּם רוּחַ רָעָה שֶׁיַּפְרִיד בֵּין הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַטוֹב הַכָּבוּשׁ, וְאָז זוֹכֶה הַטּוֹב שֶׁבּוֹ לִשְׁמֹעַ הֵיטֵב אֶת קוֹל הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז זוֹכֵר הַטוֹב אֶת מַעֲלָתוֹ וְנִתְעוֹרֵר בֶּאֱמֶת וְחוֹזֵר לְשָׁרְשׁוֹ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה (הלכות חלב הלכה ג, אות ז): (שם, אות צח)