והנה בכל השלש שנים האלה דבר הרבה מהסתלקותו וכשבא מלמברג דבר עמנו כמה פעמים איך היה כבר מוכן להסתלק בלמברג, והיה מוכן ועומד לזה כי לא היה לו שום פחד והתפאר הרבה איך היה חזק בענין זה שהיה מוכן להסתלק בלי שום אימה ופחד אך לא היה ניחא לה לשכב שם אף על פי ששם מנחים גדולי עולם צדיקים מפרסמים מאד אף על פי כן לא היה ניחא לו לשכב שם מחמת שהוא רחוק מאנשי-שלומנו, ולא יבוא שום אחד על קברו ולא יהיה להם עסק ועבדא עם קברו כמבאר מזה במקום אחר (חיי מוהר"ן קס"ב)... עד שבא לאומין, אז אמר שבכאן באומין טוב לפניו להסתלק: (שם, מא)