קיז

יֵשׁ סוֹדוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁעַל־יְדֵיהֶם יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר, וְזֶה בְּחִינַת הַסּוֹדוֹת שֶׁמְּגַלִּין הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים בְּסוֹד וּבְלַחַשׁ, וְהַכֹּל רַק בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הָעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרְבוּ כָּל הָרְחוֹקִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמַה שֶּׁאוֹמְרִים דְּבָרִים אֵלּוּ בְּסוֹד וּבְלַחַשׁ, הוּא סוֹד מַה שֶּׁאוֹמְרִים ‘בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד’ בַּחֲשַׁאי וּבְלַחַשׁ דַּיְקָא. וּמִי שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמֶת בְּסוֹד ה’ אֲשֶׁר לִירֵאָיו, יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה תָּמִיד לָצֵאת מֵרֶשֶׁת זוּ טָמְנוּ לוֹ, וְזֶה בְּחִינַת: “סוֹד ה’ לִירֵאָיו” וְכוּ’, “עֵינַי תָּמִיד אֶל ה’ כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי”: הלכות הפקר ונכסי הגר הלכה ד, כ”ב.