יג

הַמְקֹרָבִים לַצַדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה הֵם נִזְהָרִים לִבְלִי לִפֹּל חַס וְשָׁלוֹם לִידֵי זִקְנָה לְעוֹלָם, וְאֵיךְ שֶׁהוּא אֵיךְ שֶׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם בְּכָל יוֹם, הֵם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם הוּא עִנְיָן חָדָשׁ לְגַמְרֵי. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וּבְוַדַּאי לֵית יוֹם דְּלֵית בֵּהּ טוֹב, רַק שֶׁיֵּשׁ לוֹ גָּדֵר מִלְּבָר [אֵין יוֹם שֶּׁאֵין בּוֹ טוֹב, רַק שֶׁיֵּשׁ לוֹ גָּדֵר מִבַּחוּץ]. וּמַאֲמִינִים בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ נִפְסָק לְעוֹלָם, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין חֲסָדִים חֲדָשִׁים לָעוֹלָם בְּכָל יוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהוֹסִיף בְּכָל יוֹם אוֹר קְדֻשָּׁה וָדַעַת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מֵאִיר הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן בְּכָל יוֹם יוֹתֵר וְיוֹתֵר: הלכות ברכות השחר, הלכה ה’ אות פ”ג.