עה

מֵעִנְיַן מַה שֶּׁבְּמִצְוַת נְגָעִים מְרֻמָּז הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל לְהָאָדָם, שֶׁלִּפְעָמִים דַּיְקָא כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְתַכְלִית הַיְרִידָה, אָז זוֹכֶה לְקַבֵּל טָהֳרָה וְתִקּוּן לְנַפְשׁוֹ וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת (נגעים פ’ ח, משנה ב): ‘בַּהֶרֶת כִּגְרִיס טָמֵא, פָּרְחָה בְּכֻלּוֹ טָהוֹר’ וְכוּ’: עיין יראה אות פ”ז.