ברוך ה', יום ד' א'יבי י'שבו י'בשו ר'גע[1102] [ראש חדש אייר] תרמ"ב, טבריא.
לכבוד אהב נפשי, ידידי עז כלבבי וכנפשי, המפלא, ותיק וחסיד, מורנו הרב נתן נ"י, עם שלום זוגתו תחיה, ובנו אהב נפשי מורנו הרב סענדיר חיים – נרו יאיר לארך ימים ושנים טובים.
הנה ביום ב' שלחתי הכרים והכסתות על־ידי המיקער[1103] שמעון, והיה מחי מבלבל, מחמת נחיצת הנסיעה מר' דב נ"י – אשר לא דמיתי שיסע כך במהרה, וגם מחמת הגשמים הטובים שהלכו, וגם מחמת שלא היה שירא; ולא היה לו שום מכתב ממך עד יום ב' הנ"ל, והיה בלא ישוב הדעת – ולא היה לו פנאי לשקל אותם בכאן. וגם מה שלא כתבת לי קבלה – יש לי יסורים גדולים. וגם שכחתי לכתב לך שתאמר לר' דב נ"י שיכתב לך מכתב מבאראט[1104] – כמה עלה המעות בעד הנוצות, וגם הוא יחשב מעות באראט על פזיט[1105] – באיזה מקח עומד עתה פזיט בבאראט, בכדי שידע כמה פזיט רובל חדש יצטרך לתן לבתי תחיה עבור הנוצות, וגם עבור הסך ארבעה מז'ידעס מזמן ששלחה אחותי לה. והמיקער הנ"ל היה היום בכאן – ושאלתי אותו על הקבלה, ואמר לי שלא נתת לו; והוא אצלי לפלא – ויש לי יסורים גדולים מזה. על־כן תכתב לי קבלה, וכמה נתן ר' דב בעדם לבאראט, ואם בנו גם־כן יסע עמו; ואפשר נוסע למחר שירא לבאראט, ותכתב אתה לר' דב נ"י שיכתב לך כמה מעות עלה, וכמה רובל חדש פזיט הוא צריך לתן לבתי תחיה, ותודיע לי – ואני אכתב מכתב לבתי תחיה.
וגם שני פעמים כתבתי לך מכתב אודות היי"ש והקארטלין[1106] – ואין לי שום תשובה. הגם שאני יודע שאתה [טרוד], אף־על־פי־כן אין לי למי לכתב; אתה תוכל הכל לעשות על־ידי אהב נפשי ר' איזיק נ"י. וגם פעם אחד שלחתי לכם מכתב – ובתוכו היה רצוף מכתב לאהב נפשי ר' נתן נ"י בן ר' יצחק ז"ל וגיסו ר' נתן בן ר' יקותיאל זצ"ל מבבריניץ, ואיני יודע אם קבל המכתב הנ"ל; ואני שכחתי לשאל, מחמת שמחי מבלבל מחלשת זוגתי תחיה – שלא עובר יום אחד בחלאת אחרת; והכל בחסד גדול, שעל־כל־פנים אינה שוכבת על המטה חס־ושלום כמקדם רחמנא לצלן. וגם כשהייתי במחנכם קדוש אמר לי ר' נתן נ"י בן ר' יצחק ז"ל שזוגתו תחיה היא על העת[1107] – ועדין לא נודע לי מה ילדה עמה. זה שאין לי שום מכתב מאתו – אפשר יש לו תרעמת עלי בחנם. כי ה' יתברך יודע שאני אהב כל אחד ואחד מאנשי שלומנו, ואני דן את כל אחד ואחד לכף זכות – כאשר רצה רבנו ז"ל, ואנן בחביבותא תליא מלתא[1108]. ומחמת הצרות – שהיו מלא הרחבות[1109], היה מחי מבלבל לכתב לכם מכתבים בכל פעם; ואם ירצה ה' כשיעזר ה' יתברך ויתן רפואה שלמה לזוגתי תחיה, בודאי אם ירצה ה' אתחדש כחי לכתב לכם בכל פעם מכתבים, כי ברוך ה' בעסק שלנו יש ויש הרבה לדבר ולעורר אחד את חברו.
וגם רצוני היה בודאי שידידנו עז האברך המפלא מורנו הרב אליעזר נ"י, ועם ר' איזיק נ"י – יבאו אצלי, בכדי להתועד עמהם ביחד, אך מה אעשה שזוגתי תחיה אינה בקו הבריאה, ויש בזה כמה טעמים: אחד, שצריך לקים הכנסת אורחים בעין יפה – ועתה איני יכול, כי כמה פעמים אין לי מה לאכל – מחמת חלשת זוגתי, וגם אם היתה זוגתי בבריאותה – היתה הולכת אצל אחותי תחיה לישן, ועתה אינה יכולה – ואין לי מקום להכניס אורחים כאלה. ואם ירצה ה' בקיץ זה אבא אליכם על שני שבועות אם ירצה ה', ולעת עתה תאהבו עצמכם באהבה גמורה.
דברי אהבכם באמת,
נתן מברסלב
ופרס בשלום לכל אנשי שלומנו, לכל אחד ואחד בפרט – באהבה עזה. וגם לכתב איך שולחין עתה מכתב לידידנו ר' הירש מקאליבלאד, כי אני רוצה לשלח לו מכתב – ואיני יודע על איזה אדרעסי[1110].