ברוך ה', יום ג' בלק [י תמוז] תרמ"ב, פה עיר הקדש טבריא תבנה ותכונן.
לכבוד ידידי אהב נפשי באמת, המפלא מורנו הרב נתן נ"י, עם שלום זוגתו תחיה ובנו סענדיר חיים נ"י.
מכתבכם מג' חקת, ביום ו' ערב שבת קדש קבלתי – קדם קבלת שבת קדש, ולא היה לי פנאי אפלו לקרא אותו, ואחר־כך במוצאי שבת קדש קראתי אותו; ויש לי יסורים מהמחלקת שבביתכם, כי אנן בחביבותא תליא[1168], ובפרט עם בני ביתו. אך אחר־כך למדתי בספרי רבנו ז"ל[1169] בסימן ר"נ, ואחר־כך למדתי הלכה על זה המאמר בהלכות נטילת ידים הלכה ב', ושם הוא תרץ על כל מה שעבר על האדם, ואין שום עצה בזה העולם כי אם אמונה ותפלה הרבה; והבורח מן הצרה הוא פקח. ומה שאתה תוכל לעשות בטוב – תעשה, והעשה שלום במרומיו – הוא יעשה שלום עלינו, ולעולם יהיה מן הנרדפים ולא מן הרודפים, כי האלהים יבקש את הנרדף[1170], ומן הסתם, שה' יתברך מבקש אותו – בודאי יעשה לו כל הטובות, ואין אדם נוגע במה שמוכן לחברו[1171]. ויש לי הרבה לדבר, אך מחמת שעל פני השדה, ומחמת נחיצות השירא – [אקצר], אך תבקש מאת ה' יתברך שיתן לך עצה טובה איך להתנהג בזה.
וגם קבלתי המכתב מר' איזיק נ"י ומר' אברהם בן ר' יואל צבי נ"י. ובודאי אני מתפלל בעדם, ואתמול גם־כן הייתי על ציון רבי מאיר בעל הנס – והתפללתי עבורם. ואין עצה ותחבולה בזה העולם מכל מה שעבר על האדם, כי אם לפרש שיחתו לפני ה' יתברך. ומאד בקשתי מאתך לשלח לי הציכען מן הקישין[1172] – כי נחוץ הוא לי.
דברי אהבכם באמת ודורש שלומכם תמיד,
נתן מברסלב
ופרס בשלום לכל אנשי שלומנו. ואני שולח לך רצוף פה מכתב לחמיך נ"י – ותשלח אותו לידו ממש. ופרס בשלום לידידי עז, הלא הוא הנגיד הרבני מורנו הרב אבא נ"י, עם שלום זוגתו מרת חיה תחיה; ולומר להם שהפריסת שלום מהם קבלנו לנכון. וברוך ה' זוגתי תחיה בבריאותה.
זוגתי מרת ברינע לאה תחיה ואחותי מרת חנה תחיה פורסים בשלום זוגתך מרת ידאסי לאה תחיה, ובשלום אמך תחיה, ובשלום האשה מרת חנה תחיה, ובשלום בנך היקר, החכם המשלם, מורנו הרב סענדיר חיים – נרו יאיר לאריכת ימים ושנים טובים, ותזכו לגדלו לתורה ולחפה ולמעשים טובים, אמן כן יהי רצון, אמן נצח סלה ועד.