קמ

ברוך ה', יום ב' מטות ומסעי [כג תמוז] תרמ"ב, פה טבריא תבנה ותכונן.

שלום וישע רב לכבוד אהבי נפשי, אחי ורעי וחברי ובני, כבוד שם תפארתם, מורנו הרב נתן נ"י, עם שלום זוגתו ובנו נ"י, ור' יצחק איזיק נ"י, וכבוד כל בני הנעורים מאנשי שלומנו שיחיו.

מכתבכם מג' בלק ומד' פנחס קבלתי אתמול לעת ערב – בהחנות של ר' חיים יהושע נ"י, ואני גם־כן שלחתי לכם ביום ב' העבר על־ידי החנות הנ"ל מכתב – ואני חתמתי אותו בקאנווערט^[1173]; ואיני יודע אם הגיע אליכם, כי אין אתם כתבים כמו סוחרים – לכתב היום שקבלתם ומאיזה יום נשלח.

והנה, כפי המכתבים שלכם נראה שאין אתם הולכים בהעצה של רבנו ז"ל – 'היום אם בקלו תשמעו'^[1174], וגם עם 'בטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית'^[1175], והעצבות מתגבר עליכם מאד: האם אין לכם במה להחיות נפשכם? הלא כל אחד מאתנו ראין חסדי ה' יתברך בכל עת, ואיך ה' יתברך משגיח עלינו, בזכות רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש, בהשגחה פרטיות, בבני חיי ומזונא – שלא על־פי דרך הטבע כלל! ואם היינו מאמינים באמונה שלמה שה' יתברך משגיח עלינו – היה עלינו ההשגחה עוד ביתר שאת ויתר עז^[1176]! האם תוכלו לספר חסדי ה' שעשה עמנו בכל יום ויום? רק העצבות שלנו והדאגות – מפסידין החסדים מאתנו, ובפרט אנו שברוך ה' אנו מקרבים לבעטליר העור^[1177] – שכל העולם הזה אינו עולה אצלו כהרף־עין; ומה לנו לדאג על הרע עין, כי ישועות ה' כהרף עין.

ומה אמר לכם, אחי ידידי, ביום שבת קדש למדתי הלכות תפלין הלכה ה' – על המעשה^[1178], ואתמול ברוך ה' גמרתי אותה, וממש תאמינו לי שבשעת הלמוד ישבתי בגן־עדן; וה' יתברך יתן שיהיה זה הגן־עדן שלנו. ואיך אנו [צריכים] להחיות ולשמח נפשנו, שבכל העולם, ואפלו בערי יהודא – זעירין אינון^[1179] שנמצאים אצלם האוצרות היקרים אשר אין ערך אליהם, ואפלו כשנמצאים – אין לומדים, ואצלנו הם נמצאים כל האוצרות, ומניחים אותנו לחפש בגנזיא דמלכא – כל אחד ואחד לפי רצונו באמת, וכפי האמונה וכפי השמחה ששמח, ואנו צריכים לומר בכל רגע 'אשרינו', ובכל דאגה שעובר עלינו צריכין אנו להחיות עצמנו: 'הלא אצלנו נמצאים ספרי רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש, ואני מאמין ברוך ה' בהם, ואני מתגעגע ללמד אותם ולקים ככל הכתוב בהם, ולית רעותא טבא דיתאביד'!^[1180] ואל תעצבו כלל, כי עזרת אבותינו הוא מעולם, מגן ומושיע בכל דור ודור – ובודאי לא יעזב אותנו, רק אמאל אמאל דארף מען אביסל איבער ווארטן^[1181]; ואין לנו שום עצה לשום דבר כי אם תפלה ותחנונים, והעצה הזאת אל תהי ישנה אצלנו – כי אם לחדש העצה הזאת בכל עת, להקדים רחמים לרגז^[1182]. הכלל, מיר דארפן טאג און נאכט נאר מאכן מיט דעם מויל^[1183], כי זה הוא ירושה לנו ממשה רבנו, ורבנו ז"ל מוליך אותנו בדרך הזה.

וידידי אהב נפשי ר' נתן נ"י: למען ה', אין עצתי מסכים למחלקת – רק מה שתוכל בטוב; רק להשליך על ה' יהבך והוא יכלכלך. ותזהר שלא יהיה חס־ושלום מצדך חלול ה'.

וגם ידידי ר' איזיק נ"י: עליך הוא לפלא בעיני – מה אתה דואג, הלא הנדן^[1184] שנתן לך אביך נ"י הוא בשלמות, והלא אתה ברוך ה' בארץ־ישראל ערך אחד עשר שנים, וברוך ה' חיית עד עתה, וברוך ה' היית שני פעמים על ראש־השנה באומן, והנסיעה בהליכה ובחזרה עלה לאיזה סך מעות – והכל עזר לך ה' יתברך, על־כן עתה יש לך טענה גדולה לה' יתברך: "עזרתי היית, אל תטשני ואל תעזבני"^[1185]; אבל הכל ברחמים ובשמחה, ומודה על העבר וצועק על להבא^[1186]. ומרה שחורה אין מועיל כלל, ואסור גמור^[1187]; ואחר־כך שיעזר לך ה' יתברך – תבש מהמרה שחורה שלך; ואפלו חס־ושלום דחקות צריכין לקבל בשמחה, כי שמחה היא חרות ועצבות הוא עבד^[1188]. ואם ירצה ה' על שבת קדש פרשת עקב אהיה במחנכם קדוש, ואז יתקים בנו ומקבלין דין מן דין^[1189]. 

כה דברי אהבכם באמת המחכה ומצפה לראות עמכם ביחד בנחמות ציון וירושלים,

נתן מברסלב

גם ידידי, אהב נפשי, מורנו הרב נתן נ"י: איך^[1190] אם ירצה ה' אסע למחנכם, אם ירצה ה' רצון זוגתי תחיה גם־כן לנסע, מחמת שבעת חליה רחמנא לצלן – כמעט בלשון נדר אמרה: כשיעזר לה ה' יתברך החיים, רצונה להיות על ציון האר"י ועל ציון רבי שמעון בר יוחאי; על־כן לכתב לי היכן היא יכולה לעמד ללון ולפוש שם, ואפשר תוכל זוגתך תחיה לראות עצמה עם האשה חוה תחיה – אפשר יש לה מקום מנוחה. גם זוגתי תחיה מבקשת מאתך שתשלחו לה הציכין^[1191], כי נחוץ לה. וזוגתי תחיה ואחותי תחיה פורסים בשלום זוגתך תחיה, ובשלום בנך – לעולם.

בזו הרגע קבלתי מכתב מיום ב' מטות ומסעי, וראיתי גדל צערה; ה' יתברך ירחם עליה ויהיה סוף לצרותיך, ויפקד אותך ה' יתברך מתוך הצרה – לפקד אותה ואותך בזרע של קימא חיש מהר.

ופרס בשלום, לידידי עז, אהב נפשי, אביך נ"י, עם שלום אחיך, ובשלום הותיק וחסיד, אהב נפשי, ידידי עז, כבוד שם תפארתו, מורנו הרב נחמן נ"י, ובשלום הנגיד ר' חיים קראסין־שטיין נ"י, ובשלום ר' אבא כץ־מאן נ"י עם שלום זוגתו תחיה, ועם שלום הנגיד ר' יעקב, ובשלום אהב נפשי באמת מורנו הרב נתן נ"י בן ר' יצחק ז"ל, ובשלום אחיו מורנו הרב יואל צבי נ"י עם שלום בנו מורנו הרב אברהם נ"י, ובשלום ידידי, אהב נפשי, מורנו הרב העניך נ"י, ור' אברהם הירש נ"י, ור' מאיר נ"י – לכלם באהבה עזה.

מכתבך עם הציכין והפיסאליס^[1192] קבלתי לנכון היום. והמוסר כתב זה אמר לי שאתה אינך בקו הבריאה בשלמות, וזוגתך תחיה ואמך תחיה רוצים שתסע אל המאלקין^[1193] – כי הדאקטיר^[1194] אמר לך שתסע לשם ויהיה לך לרפואה; בכדי לצאת ידי הבריות – תבחן שני שבועות, ותקשר עצמך לדבר ה', וישלח לך ה' יתברך רפואה שלמה בכל דבר שבעולם^[1195].

ידידך, נתן הנ"ל