דלג לתוכן העיקרי

קנא

בָּרוּךְ ה', יוֹם א' מִקֵּץ [כב כסלו] תרמ"ג לִפְרָט קָטָן, פֹּה טְבֶרְיָא.

לִכְבוֹד אֹהֵב נַפְשִׁי, יְדִידִי עֹז, הַמֻּפְלָא, בְּנִי מַמָּשׁ, מוֹרֵנוּ הָרַב נָתָן נ"י, עִם שְׁלוֹם זוּגָתוֹ וּבְנוֹ הַיָּקָר סֶענְדֶיר.

מִכְתָּבְךָ מִיּוֹם ג' וְד' קִבַּלְתִּי מִיַּד הָאִשָּׁה בְּיוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ. וְהֶחֱיֵיתָנוּ בְמִכְתָּבְךָ – שֶׁקִּבַּלְתָּ מִכְתָּבִי, כִּי הָיוּ לִי יִסּוּרִים – אֶפְשָׁר לֹא מָסַר לָכֶם הַמִּכְתָּב, וּמִכְתָּב שֶׁלָּנוּ הוּא סוֹדֵי סוֹדוֹת. 

וְהֶחֱיֵיתָנוּ בָזֶה שֶׁאַתָּה כָּתַבְתָּ לִי שֶׁהֱיִיתֶם שְׂמֵחִים בְּמֵירוֹן אֵצֶל "אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח[1307]", כֵּן יִהְיֶה נִמְשָׁךְ עֲלֵיכֶם וְעָלַי הַשִּׂמְחָה תָּמִיד מִמְּקוֹרוֹת הַשִּׂמְחָה – "חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן". וּתְחַיּוּ עַצְמְכֶם בְּכָל עֵת שֶׁבָּרוּךְ ה' סִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל וְתַלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ הֵם מֻנָּחִים אֶצְלְכֶם עַל הַשֻּׁלְחָן, וְלִפְעָמִים כִּמְעַט בְּכָל יוֹם אַתֶּם לוֹמְדִים אוֹתָם חִדּוּשִׁים כָּאֵלֶּה; וּתְעַיְּנוּ בְּאוֹת מַעֲלַת תּוֹרָתוֹ וּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים סִימָן ל"ז[1308]; וְאָנוּ צְרִיכִין לִקְבֹּעַ בְּכָל יוֹם אֵיזֶה שִׂמְחָה עַל זֶה בִּקְבִיעוּת.

וְאֵין אָנוּ צְרִיכִים לְבַלְבֵּל דַּעְתֵּנוּ [מֵ]הַמַּחֲלֹקֶת וְהַבִּזְיוֹנוֹת, כִּי "מִמִּדְבַּר מַתָּנָה"[1309] – כִּי עַל יָדָם אָנוּ זוֹכִין לְטוֹב כָּזֶה[1310]; וְהַמַּחֲלֹקֶת מַגְבִּיהַּ וּמֵרִים אֶת הָאָדָם[1311]. וְהָעִקָּר שֶׁיַּעֲזֹר ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יְהֵא חַס־וְשָׁלוֹם פֵּרוּד בֵּינֵינוּ[1312]; וַאֲפִלּוּ עַל זֶה אֵין אָנוּ צְרִיכִין לִלְמֹד – אֲפִלּוּ [מִ]מִּי שֶׁטּוֹעֶה בָזֶה, כִּי "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם" – וּמִדָּתוֹ הָיָה חֶסֶד.

וְאוֹדוֹת מַה שֶּׁכָּתַבְתָּ לִי שֶׁאֶכְתֹּב לְחָמִיךָ – אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ: הֲלֹא בְּוַדַּאי ר' יוֹסֵף נ"י וְר' דֹּב נ"י דִּבְּרוּ עִמּוֹ עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, וּמָה אָמַר לָהֶם? וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אִם תִּכְתֹּב לִי מַה לִּכְתֹּב לוֹ, בְּוַדַּאי אֶכְתֹּב לוֹ – וְאֶשְׁלַח לְךָ; אוֹ אִם דַּעְתִּי נוֹטָה – אֶכְתֹּב לוֹ וְאֶשְׁלַח לוֹ מִכָּאן, רַק תִּכְתֹּב לִי אֵיךְ כֹּתְבִין לְחַנְרָאד[1313] בִּלְשׁוֹן רוּסְיָא.

גַּם בַּקָּשָׁתִי לְבַשֵּׂר בְּשׂוֹרָה טוֹבָה לָאִשָּׁה דָּאבְּרִיס – אֵשֶׁת ר' טֶעבִּיל, שֶׁבָּא לְיָדִי עַל שְׁמוֹ קַאמְיָאל – מֵר' מֹשֶׁה יָדִיד[1314] – מִבִּתָּהּ, עַל סַךְ שְׁלֹשָׁה רוּבָּל חָדָשׁ, עִם מִכְתָּב מִבִּתָּהּ מִבְּרֶסְלֶב; וְתִכְתֹּב לִי עִם מִי לִשְׁלֹחַ לָהּ; וְנָתַתִּי פָּאסְט גֶּעלְד[1315] בְּעַד הַמִּכְתָּבִים.

דִּבְרֵי אֹהַבְכֶם, נָתָן מִבְּרֶסְלֶב

וּפְרֹס בְּשָׁלוֹם לְר' אַיְזִיק נ"י, וּלְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ.

אוֹי וָמַר עַל שִׁבְרֵנוּ הַמַּר וְהַמָּרוּר – שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּזֶה הָרֶגַע מֵהִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק הֶחָסִיד ר' אֶפְרַיִם זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ[1316], אוֹי לִי, וַי לִי, אוֹי אוֹי לִי עַל צָנָא מָלֵא דְסִפְרָא[1317] – אֲשֶׁר מָסַר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל לִהְיוֹת עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה שֶׁל הַצַּדִּיק, לְהִתְפַּלֵּל בִּבְחִינַת דִּין, כַּמְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת[1318] עַל הַצַּדִּיקִים הַמֻּפְלָגִים הַגְּנוּזִים בְּחוּץ־לָאָרֶץ – שֶׁזֶּה תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין. וְעַתָּה אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהוֹדִיעַ לִי מָתַי נִסְתַּלֵּק, וְאִם בְּאוּמָן הָיָה בָרִיא עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, וְהֵיכָן [וּ]בְאֵיזֶה מָקוֹם נִסְתַּלֵּק; כִּי לִבִּי דַּוָּי עַל הִסְתַּלְּקוּת 'אֶבֶן' טוֹב כָּזוֹ[1319], וְרוֹצֶה אֲנִי לֵידַע אֵיךְ וּמַה הִסְתַּלְּקוּתוֹ. וְאַשְׁרֵי לוֹ שֶׁבֶּן אַרְבָּע אוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים הָיָה מְקֹרָב לְרַבֵּנוּ זַ"ל בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹחוֹ: בְּכָל לְבָבוֹ, וּבְכָל נַפְשׁוֹ, וּבְכָל מְאֹדוֹ – וְקֵרֵב עַצְמוֹ בְּכָל כֹּחוֹתָיו לְאַדְמוֹ"ר מוֹהֲרַנַ"תְּ זַצַּ"ל. אַשְׁרֵי לוֹ, בְּשָׁלוֹם יָנוּחַ עַל מִשְׁכְּבוֹתָיו. וְאָנוּ צְרִיכִים בְּכָל [עֵת] לִלְמֹד הַחִבּוּר שֶׁלּוֹ[1320] – עַל־כָּל־פָּנִים מְעָט, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ שִׂפְתוֹתָיו דּוֹבְבוֹת בַּקֶּבֶר, וּמֵעַתָּה יִהְיֶה בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח.

דִּבְרֵי הַנַּ"ל

[1307] +ליקו"מ סא.

[1308] חיי"מ שעה, שם מדבר מגודל הפלגת חידושי תורתו של רבינו ז"ל.

[1309] כדאיתא בנדרים נה. "כיון שעושה אדם את עצמו כמדבר שהוא מופקר לכל, תורה ניתנה לו במתנה, שנאמר 'וממדבר מתנה' וכו'" עיי"ש, וראה בליקו"מ יד, ה.

[1310] בכת"י הלשון מגומגם: כי כן המה היו, אנו זוכין לטוב כזה.

[1311] +ליקו"מ קסא.

[1312] ראה חיי"מ ריח.

[1313] +=שם עיר.

[1314] ר' משה ידיד הלוי, מרבני ביירות, שימש כשליח לקבלת כספי נדבות שנשלחו מחו"ל לא"י.

[1315] +=דמי שליחת הדואר.

[1316] = ב"ר נפתלי – תלמיד רבינו, שעלה לארץ אחר גיל שישים והתגורר בירושלים, ולמרות זקנותו וחלישותו הקפיד לנסוע לאומן לראש השנה מידי שנה, ובשנה זו (תרמ"ג) נפטר בערב חג הסוכות בבית בִתו בטשעהרין.

[1317] +=סל מלא ספרים.

[1318] +הל' חוה"מ ד.

[1319] רומז לשמו ולספרו (א'פרים ב'ן נ'פתלי).

[1320] ליקוטי אבן ותפילות הבוקר.

Documentation Index

גרסאות לקריאת מכונה / AI agents:

טוען...