ברוך ה', יום ה' מקץ ב' דחנכה [כו כסלו] תרמ"ג, טבריא.
שלום וישע רב לכבוד אהב נפשי, ידידי עז, המפלא, מורנו הרב נתן, עם שלום זוגתו ובנו שיחיו, עם שלום ידידי אהבי באמת, איש לוחם מלחמות ה', מורנו הרב איזיק נ"י.
מכתבכם על־ידי חתן ר' איתמר נ"י עם הפאלימידע[1324] – ביום ה' אחר חצות, קבלתי היום. ולא היה לי עם מי לתן לך תשואת חן על המתנה טובה, כי אצלי היא מתנה טובה. וה' יתברך יתן לך הרחבה גדולה – הרחבת הדעת ושמחת הלב, ותהיה שמח בחלקך תמיד – ולא יעלה עליך שום עצבות, ויהיה שלום לך ושלום לעזרך; כי עקר דרכי רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש – עבודת ה' שהם רוצים להמשיך בעולם, ובפרט המסתופפים בצלם הקדוש – הוא רק על־ידי שמחה, כי בשמחה הוא מרפא הבת מלכה – אשר נזרקה בה כל מיני חצים ונפלה חלשות[1325].
ותעינו בכל התורות של רבנו ז"ל – כמעט בכל תורה מדבר בשמחה: לפעמים מדבר בפרוש, ולפעמים ברמז. ומי שהוא שמח – יש לו אנפין נהורין חיים[1326]; ובכל יום מהשבעה ימים המבאר בהמעשה – גמרו היום בשמחה. ותדעו שאין שום עצה בזה העולם מה שעבר על האדם – כי אם להתגבר בשמחה, ורבנו ז"ל אמר בפרוש אפלו במילי דשטותא[1327]; ומה שמתגבר עליכם העצבות מכל הצדדים – תהפכו הכל לשמחה, "ששון ושמחה ישיגו, ונסו יגון ואנחה"; ואם תתגברו בשמחה – יעזר לכם ה' יתברך שיתהפך הכל לשמחה באמת. וצריכין לחפש ולבקש רק אחר הרחבות, כי מזה שמחפשין אחר הרחבות – בזה פותחין הצנורות מהרחבה, כך מבאר מדברי רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש[1328], ואנו צריכין להאמין בכל דבור ודבור מרבנו ז"ל ותלמידו הקדוש שאינו דבר רק – רק הוא עבדא גדולה, ובזה נעשים תקונים גדולים בכל העולמות, והבעל שם טוב אמר "ה' צלך"[1329].
דברי אהבכם באמת ומברך אתכם שתלכו בדרכי ה' – בכח רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש, ובודאי אם ירצה ה' יהיה הכל לטובה.
ידידכם, נתן מברסלב
ופרס בשלום לכל אנשי שלומנו. לומר לר' חיים, שר' שמחה שלח אלי החפצים – ואין לי שום ידיעה מאתו. וה' יתברך יזכה אותנו לקבל ימי החנכה הקדושים בתודה והודאה בשמחה וחדוה, ויהיה נמשך עלינו אור האמת כזה – שמאיר בארבעה חלקי הדבור הנובעים ממקור החיים[1330]; אך מחמת שיש לי רחמנא לצלן חלאת הקאטיר[1331] – ומחי מעט מבלבל, להתפלל עלי – כי זה כמה ימים.
נתן הנ"ל
ופרס בשלום לר' נתן נ"י בן ר' יצחק ז"ל, ולכתב לי איך הוא אחד[1332] עם אמו תחיה. ולומר לר' דב נ"י: איך שקבל מאשה אחת מכאן כרים – למה אינו ישלח לה? הלא היא הולכת ובוכה, כי הם כל הונה ורכושה!
ביום ה' שלחתי מכתב עם הא"א[1333] לאשה דאבריס – אשת ר' טעביל, עם המיקער מוחמאד סאלח, ואין לנו שום תשובה ממך – ויש לנו יסורים גדולים; ועוד כמה מכתבים היו שם.
והקאטיר התגבר עלי מאד – עד שאין אני הולך לבית־הכנסת להתפלל; ואף־על־פי־כן הוא בחסד גדול, שעל־כל־פנים אני יכול ללמד תורה.
נתן מברסלב
[1324] +=סוג דג.
[1325] סיפו"מ יג, יום ו; עי' שיהר"ן רעג.
[1326] =פנים מאירות (בחינת חיים); עי' ליקו"מ כג.
[1327] עי' ליקו"מ ח"ב כד. מח.
[1328] ליקו"מ קצה; ליקו"ה ברכת הודאה ו, יב. כלאי בהמה ד. ועי' לעיל מכתב קו שם חידש בענין זה.
[1329] "כמו שעושה האדם, כן כביכול עושה ה' יתברך נגדו" (עי' לעיל מכתב עט).
[1330] +ליקו"מ ח"ב ב.
[1331] +=חולשה וצינון.
[1332] +=באחדות.
[1333] עם המעות ששלחה לה בתה.