ברוך ה', יום ג' בלק [ה תמוז] תרמ"ג לפרט קטן, עיר הקדש טבריא.
שלום וישע רב לכבוד אהבי נפשי, ידידי הנצמדים בקירות לבבי, הלא הוא המפלא, מורנו הרב נתן, עם שלום זוגתו תחיה, ועם שלום בנו החכם מורנו הרב סענדיר – נרו יאיר לארך ימים ושנים טובים, אמן סלה, ולכבוד אהב נפשי, המפלא וכו', מורנו הרב איזיק נ"י.
תהלה לאל ברוך ה' ברוך ה' כלנו פה בחיים ושלום, כן אזכה לשמע מכם החיים והשלום, מתוך הרחבת הלב, והרחבת הדעת – בגשמיות ורוחניות, וכל טוב סלה. אל תהיה לפלא בעיניכם שזה קרוב לשני שבועות שלא כתבתי לכם שום מכתב, שזה היה מחמת כמה טעמים שעבר עלי: ראשית, שזה שלשה ימים שלא הייתי בקו הבריאה מאד. והשנית, מחמת שזוגתי תחיה היה לה עוד הפעם הפיבער[1524], רחמנא לצלן, רחמנא לצלן. והשלישית, מחמת שטלטלתי עצמי מהדירה שישבתי, לדירה אחרת – בסמוך לבית־הכנסת מקאריא[1525], תחת גג אחד עם הבית־הכנסת. והרביעית, מחמת שלא כל אחד רוצה לקבל מכתבים – מחמת מורא הפאסט[1526]; אבל עליכם הוא לפלא בעיני: שהיו ר' שעפסיל הנאמן מר' חיים יהושע במחנכם – ובודאי ראיתם אותו, ולא נתתם לו שום מכתב.
ואתם יודעים בלבבכם איך שאני מתגעגע עבורכם ועבור מכתבכם, ממש כמבני שיחיו; וחוץ מזה, באתערותא דלתתא איתער לעלא[1527] – כשאתם כתבים לי אני מכרח להשיב לכם, ובזה אנו מקימין "ומקבלין דין מן דין" – הנקדות טובות[1528]. כי אין לי ממי לקבל הנקדה טובה[1529], הגם שרבנו ז"ל למד אותנו לקבל נקדות טובות אפלו על־ידי שיחות חלין, אך בודאי כשאני מקבל הנקדה טובה מאיש – שבתוכה אנו מזכירין דבורים מרבנו ז"ל ותלמידו הקדוש, אזי נתעורר בנו נקדות הכלליות של רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש גם־כן, אזי נתעורר בנו השלש נקדות ביחד.
וחוץ מזה, מה אנו מחשים ומה אנו ישנים בעסק רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש – כשה' יתברך נתן לנו ברחמנותו הגדול והעצום מתנות כאלה: ספרי רבנו ז"ל, וספרי תלמידו הקדוש, ותפלות כאלו, וספר המדות, וחיי מוהר"ן, וספורי מעשיות, ושבחי מוהר"ן, ולקוטי עצות כאלו – אשר הם עדן עלאה, וגם ספר ימי מוהרנ"ת – אשר בכל אחד מהם יכולין לזכות לחיי עד.
ואפלו בזה העולם יכולין לחיות בהם ולשמח בהם, כי כמו שאנו צריכין לשמח ב"שלא עשני גוי" – שאנו צריכין לשמח בזה מאד מאד. כי כמו שמספרין מהצדיק ר' משה לייב מסאסוב – שהיה כל היום ברקודין, ושאל אותו איזה צדיק אחד על השמחה שלו, ואמר, שתכף באמרו בבקר "שלא עשני גוי" – הוא שמח בזה כל היום; וגם רבנו ז"ל ספר[1530] מהצדיק שהחיה עצמו ב"שלא עשני גוי" – עד שבא לשמחת משה רבנו עליו השלום בעת קבלת הלוחות. כמו־כן אנו צריכין לשמח בזה שאין אנו חולקין על אור נפלא כזה ועל תלמידיו הקדושים ועל ספריו הקדושים, אדרבא אנו משתעשעים בהם; רק אנו צריכין להתחיל מחדש לקח לנו פנאי להתמיד בהם, כי הם קיום התורה, והם אוריתא דעתיקא סתימאה, והם חיינו וארך ימינו, ובהם אנו יכולין להחיות עצמנו וכל העולמות התלויים בנו; וכשנהיה אנו מחזקים בהם – בודאי יהיה אחריתנו לטובה, כי היכן נמצא בעולם ספר שידבר בכל מה שיש בעולם, ומגלה סודות כאלו על כל דבר ודבר – ויהיה לעבדא ולמעשה, ולהחיות מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין[1531]. והיכן נמצאים תפלות כאלו – שאין לך שום מצוה שלא יתפלל עליה בדבורים כאלו ובפיוסים ורצויים כאלו, הנשמע כמוהו?! רק שאנו עצלנים – שאין אנו משתמשין באלו האוצרות הנחמדים מכל הון ויקר ומפז ומפנינים, ואם היינו חזקים להתמיד בתפלות[1532] – לא היה שום דבר בעולם שלא היינו יכולים לפעל על ידם; רק המאמין לא יחוש, כמאמר חכמינו ז"ל: קוה אל ה' וחזר וקוה[1533].
ובלילה זה למדתי הלכות שבועה וכבוד אב ואם הלכה ב' – וכמעט יצאתי מן הכלים, ונתעוררתי לכתב לכם אז איהר זאלט נישט זיין קיין שלימזל'ניקעס, אין איהר זאלט פריליך זיין מזה ששם רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש נקרא עלינו, אין גלייבן אז ה' יתברך וועט אינז אלסדינג העלפן, נאר מ'דארף אמאל ווארטן[1534]; כי רבנו ז"ל אמר על עצמו[1535], שאם לא היה ממתין – היה נוסע כמו כל הנוסעים. ואין לנו שום עצה – כי אם תפלה ושמחה, ובודאי אם ירצה ה' יהיה על נכון, כי עצבות ודאגות הקדוש ברוך הוא שונא אותם[1536], וחוץ מזה – שאין מועילים כלל; עד ישקיף ה' משמים וישגיח עלינו ויעזר לנו בישועתו הגדולה, ואז יהיה הישועה בשלמות.
זולת זה, מחמת שהגיע עת תפלת מנחה קצרתי באמצע הדבורים הנובעים ממקור החכמה, הנובעים מהנ'חל נ'בע מ'קור ח'כמה – אשר המשיך הנחל שלו על־ידי תלמידו הקדוש ברחמים ובתחנונים[1537].
דברי המצפה לראות כל אנשי שלומנו באהבה רבה פנים אל פנים, ומונה הימים לראותם כלם בחיים ושלום,
נתן מברסלב
ופרס בשלום לאהב נפשי, אביך היקר, המפלא, ותיק וחסיד וכו' וכו', מורנו הרב ר' הירש נ"י, ולכבוד ידידי, ותיק וחסיד וכו' וכו', מורנו הרב נחמן נ"י, ולידידנו, הותיק וחסיד, נבון וחכם, מורנו הרב ר' שמחה נ"י, ולכבוד אחיך היקר, המפלא, ותיק וחסיד, מורנו הרב סענדיר נ"י, עם שלום בנו המפלא האברך מורנו הרב אליעזר נ"י; אף־על־פי שהוא מרחק עצמו ממני, אף־על־פי־כן אני איני מרחק אותו – כי נפשו קשורה בנפשי, ועם נפש כל אנשי שלומנו. ופרס בשלום לכבוד הותיק וחסיד, מורנו הרב ר' בער נ"י, עם שלום בנו מורנו הרב העניך נ"י, ובשלום הנגיד, אהב נפשי, מורנו הרב ר' חיים נ"י, ובשלום הנגיד ר' יעקב נ"י, ובשלום ידידי, אהב נפשי, מורנו הרב נתן נ"י בן ר' יצחק ז"ל, עם שלום אחיו מורנו הרב יואל צבי נ"י ועם שלום בנו מורנו הרב אברהם נ"י, ובשלום ר' יוסף נ"י, ובשלום ר' אברהם הירש, ובשלום ר' מאיר נ"י, ובשלום כל אהבינו באמת.
ידידי, ר' איזיק נ"י: השלחן ערוך מהאר"י ז"ל נשאר אצלי – כי זה האיש מירושלים לא קבל אותו. ואני בקשתי ממך לשאל את ידידי ר' נתן נ"י בן ר' יצחק ז"ל אם שלח המכתב שלו לבברינץ; כי אני צריך לידע, אפשר לא שלח – ואשלח מכאן. גם לשלח לי חצי ראטל צוקיר[1538] – אם יש לך צוקיר טוב. וגם לכתב לי מה עשה הזקן מאומן, ואם בא לידו המעות מאומן; כי לכאן עדין לא בא, ובכאן תובעים אותי הנושים החוב הנשאר מאתו – שאני הייתי ערב ערך ששים גראש. ואיך הוא אוחז בבריאותו. ובקשתי מאד מכם תכף להשיב לי אם קבלתם מכתב זה, ואם היה לכם איזה ידיעה מר' הירש מקאליבלאד.
נתן מברסלב
[1524] +=קדחת.
[1525] +=מקארוב.
[1526] +=שחששו לקבל מכתבים.
[1527] =כשמתעוררין מלמטה מתעוררין מלמעלה.
[1528] +ליקו"מ לד.
[1529] שהיה חסיד ברסלב יחידי בעירו.
[1530] סוף סיפו"מ, חיי"מ סה.
[1531] =מתחילת כל הדרגות ועד סוף כל הדרגות.
[1532] =בליקוטי תפילות.
[1533] ברכות לב ע"ב; עי' ליקו"מ ח"ב קא.
[1534] =שלא תהיו רעי מזל ועצלים, ושתהיו שמחים מזה ששם רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש נקרא עלינו, ולהאמין שה' יתברך יעזור לנו בהכל, רק שצריך לפעמים להמתין.
[1535] +שיהר"ן קכב.
[1536] ליקו"מ ח"ב מח; שיהר"ן מא.
[1537] ראה כוכבי אור שיחות וסיפורים יב, שמבואר ממוהרנ"ת שעיקר עניין ה'נחל המטהר' וכו' סובב על תורתו הקדושה. (נראה גם שכוונתו אל המובא בתורה כ' שאיו לדחוק השעה כשרוצה להמשיך ביאורי התורה (המכונים שם בשם מים) אלא רק ימשיכם ברחמים ותחנונים. והוא מקושר למה שכתב להם מזה לעיל).
[1538] +=סוכר.