[יום ד', ד' סיון תרמ"א]
גם אני פורס בשלומך הטוב, לידידי, הרב המפלא והמפלג, הותיק וחסיד וכו' וכו', ר' נתן נ"י[1600], ולכל אהבינו אשר בארץ הקדש, ובפרט לידידי כנפשי, הרב המפלא והמפלג וכו' וכו', ר' נתן אשר בעיר הקדש טבריא, ולכל אהבינו אשר בצפת תבנה ותכונן עיר הקדש, ובפרט לידידנו, הותיק וחסיד, המפלא וכו' וכו' ר' נחמן נ"י בן טאביע[1601], ולומר לו – לר' דב בער שוחט ובודק, ולר' איזיק מבוקארעסט, ולהנגיד ר' חיים קראסין־שטיין מבראסלב, ולהנגיד ר' יהושע מקראקיע, ולבנו היקר הנגיד מורנו הרב ר' יעקב, ולבנו [של] המנוח ר' יצחק ז"ל מרייסין־בארג, ולהרב המפלא ר' סענדיר הקטן מטראויצע[1602].
ה' יתברך יהיה בעזרנו לזכות לחשק חדש – ללמד וללמד וכו', ולקים וכו', עד יקים מה שכתוב[1603]: "ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו – בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצרו הללויה", הינו בין כך ובין כך צריכין אנו להודות ולהלל לה' יתברך, אשר זכינו שהבדילנו מן התועים וכו' ונתן לנו תורת אמת, וזכות אדמו"ר זצוק"ל – אשר הכניס בלבבנו הידיעה הנ"ל שאנחנו צריכין להודות לשם ה' יתברך תמיד תמיד, איך שעבר על כל אחד ואחד – אף על פי כן שמחת ברוך אלהינו שבראנו לכבודו וכו' לא יזוז מלבבנו; כן בכחו וזכותו נזכה לקים הכל, עד שיביאנו כלנו – כל אחינו בני ישראל – לארצנו הנ"ל, על ידי גואל צדק שזכינו להסתופף בצלו צח – אדמו"ר זצוק"ל.
אהבכם האמתי, אשר שש ועלז בנעם חלקנו להסתופף בצל צח אדמו"ר זצוק"ל; אפלו איך שעבר – זאת השמחה אי־אפשר לשכח, ואל אלהינו דלפה עיני[1604] – שאזכה בכלל כל אחינו בני ישראל שיפתח לבנו בתורתו וכו' וכו', אמן כן יהי רצון.
המזכירם לטוב,
נחמן בן אדוני אבי מורנו הרב אברהם הלוי זללה"ה
והיום יום ד' מחדש לספירה הנ"ל.
וידידנו ר' שמואל נ"י כבר בא לפה ויחגו חג השבועות הנ"ל דפה. וגם שמעתי שידידנו ר' הירש מקאליבלאד נוסע גם־כן לפה, ועוד איזה אהב נאמן מאהבי נפשנו יבא גם־כן לפה; כן נזכה לחג חג השבועות, זמן מתן תורתנו הנ"ל – ברב שמחה באמת, "נגיל ונשמח ונשיש בזאת התורה – כי היא לנו עז ואורה"[1605], אמן כן יהי רצון, אמן כן יהי רצון.
זוגתי תחיה פורסת בשלום להאשה החשובה מרת זלאטי רחל תחיה, וכן כל בני ביתה שיחיו; וכלם דורשים בשלומה הטוב, ואמרים לה באזהרה גדולה: נאר פריליך און פריליך[1606] – בהזכיה הגדולה שיושבת בארץ הקדש, אמן כן יהי רצון.
עקר שכחתי: ורב שלום וכל טוב, לידידי כנפשי, האברך המפלא ומפלג וכו' וכו', החתן היקר, מורנו הרב אליעזר נ"י; יהיה ה' יתברך בעזרו שיכנס לחפה למזל טוב, עכינ"ו וברב נחת עד עולם, אמן כן יהי רצון, אמן.
במכתב זה מוכיח ר' נתן מטבריה את ר' צבי על ששחרו לפתחיהם של מפורסמים ולא הלכו בדרך רבינו ז"ל (עפ"י כת"י ר' זלמן ממדבדיבקה ועוד).
$מכלנו, אלה דברי אהבכם,
%ישראל בן ר' חיים הכהן.
ולנקב במכתב תאריך מקדם בששה שבועות ולכתב שהמכתב הגיע מעיר 'חאנראד'. ואל נא תכתבהו בכתב ידך – כי זוגתי מכירה מכבר את כתב ידך, אפלו על ניר אחר שאינו מזה הסוג שהנך רגיל לשלח אלי תמיד, היות שאינני יכול כבר להכיל את צערה, ואני בעצמי עובר מספיק צער – רק שאני מתחזק, אבל צערה אין לשער ולהעריך – אם לא יהיה חס־ושלום מכתב לפני פסח. ה' יתברך יעזר שיהיה לנו פסח כשר ושמח. ותצניע את המכתב עד שיגיע המכתב – או ממחתנך, או מחמיך נ"י, ואז תראה איך להתנהג.
%נתן הנ"ל
כמה אנשים נתנו את כל כספם בשגרירות, ועוד נתנו גם כספי אחרים – ואף־על־פי־כן מהלל שמו יתברך הם חיים עדין גם־כן, וברוך ה' הם בדעתם; והרי הצער אינו עזר מאומה, ה' יתברך עשה זאת לכם – וביכלתו גם לשוב ולמלאת חזרה; איך – איננו יודעים, רק מאמינים אנו שהוא "משפיל אף מרומם" – וזן ומפרנס לכל אחד ואחד בהשגחה מיחדת.
וכשם שהנכם מרגלים תמיד לומר "מברך הוא ה'" – כן אמרו גם היום בכל עת "מברך הוא ה'", והחזיקו עצמכם באמונתו יתברך. נסו לשער בדעתכם – אלו היו רוצים לקחת את בנך משה נ"י לצבא, ולא היו מניחים אותו – אלא אם כן אם היית נותן את זה הסכום כסף, הרי ודאי היית נותן את הכסף! אל תמשכו עוד אחר הצער, אל תתרעמו על מדותיו יתברך. אפלו על עצמכם – אל תתרגזו.
למען ה', שמרו את המח, ה' יתברך ודאי לא יעזב אתכם. ה' אתכם, ולידכם! ואל תבהלו. אם כך רוצה ה' יתברך – אם כן אסור להרהר אחר מדותיו יתברך! למען ה', אל תקחו זאת ללב – לא אתם, לא זוגתכם תחיה, וגם בתכם וחתנכם שיחיו; כי ברוך ה' לא נעלם אלהינו אבינו שבשמים, ותקימו "השלך על ה' יהבך, והוא יכלכלך". ועוד שנמצאים אתם בחלקו יתברך – שנאמר בו "והנה קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות". הפכו את היגון ואנחה לשמחה – ואז תראו איך ה' יתברך ירחם עליכם וישמח אתכם, כי אצלנו כלו כל הקצין – אבל אצל ה' יתברך עדין לא כלו כל הקצין, וישועת ה' כהרף עין, "אם אמרתי מטה רגלי, חסדך ה' יסעדני".
ועם המרה שחורה לא תפעלו כלום, חזקו עצמכם בה'. וכך שמעתי מרבנו ז"ל שאמר: "כשאחד יש לו צער – ומקבל אותו ואמר שהוא טוב, אמר לו ה' יתברך: זה אצלך טוב? אני אראה לך מהו טוב!". על־כן אחי היקרים! רחמו על עצמכם, נסו לשער בדעתכם: אלו היה מתנפל עליכם איזה גזלן ורוצח בדרך, והיה חפץ להרגכם – ואחר־כך לקח לכם הכל, ובקשי מצליחים הייתם לבקש ממנו שישאיר אתכם בחיים, הרי הולכים הייתם בשמחה – על שנשארתם בכל זאת בחיים.
כשחזר האר"י מתפילתו אמר להם: "ראיתי הס"מ ואמר לי: גם אתם גם מלכם תספו. ומכאן נראה שכבר נחתם גזר הדין, ולא נחתם אלא בעבור קטטה שנעשתה בין החברים". ובאותה שנה נתבקש בישיבה של מעלה וגם חמשה מתלמידיו (ע"פ שבחי הארי).
על מצבתו נחקק: "פ"נ החסיד מו"ר נתן ב"ר יהודא מבראסלוב כו אדר ש' [=שנת] תרמ"ד".