ברוך ה', יום ד' בהעלתך, [יא סיון] תרל"ח, פה טבריא תבנה ותכונן.
לכבוד ידידי עז, אהב נפשי, היקר המפלא, מורנו הרב נתן נ"י, עם שלום אביך היקר המפלא ומפלג, ותיק וחסיד, כבוד שם תפארתו, מורנו הרב ר' צבי נרו יאיר ויזרח.
ברוך ה', כלנו בקו החיים והשלום; כה אזכה לשמע מכם החיים והשלום, שלום שיש לו פה[371].
מכתבך קבלתי, ושם כתוב שבנך ברוך ה' התחיל חמש למזל טוב. אך לפי דעתי הוא למותר, כי 'בן חמש שנים למקרא'[372] – ואין צריכין להוסיף על התורה. ואני ירא חס־ושלום אם לא היה לו עין־הרע. על־כן למען ה', תצוה להמלמד שלא ידחק אותו כלל, ולא לירא אותו – כי לפעמים זה בא מפחד גדול; ויחנך אותו לדבר במתינות – ולא במרוצה. ויותר מזה, צריכין להתפלל עליו לה' יתברך – אשר שם פה לאדם, שבזכות הכבד־פה הגדול[373], אשר באמת לא היה כבד־פה – והיה יכול לשורר שירים וחידות יפים, ישלח ה' יתברך חסדו עליו שיהיה דבורו ותפלתו ותורתו סדורה ושגורה בפיו, כי הכל ביד ה'. ואל תדאג כלל, ואל תמשך אחר הצער, כי ה' יתברך ירחם עליך ועל זוגתך תחיה ועל בנך נ"י – אם תהיו בשמחה. וכשם שרפא אותו ה' יתברך ואותך ואת זוגתך תחיה מכל החלאים שעברו עליכם, כן יעזר לכם כל טוב סלה.
ומאד בקשתי ממך שלא יעבר אצלך שבוע אחד שלא תכתב לי מכתב, כי אני מחיה עצמי במכתביך. ועוד, בכדי שלא להרחיק הלבבות זה מזה. ומאד בקשתי שתכתב לי אם שלחת המכתבים שלי לטשעהרין ולקאליבלאד, וגם אם יסע, אם ירצה ה', ידידנו ר' איצילע נ"י, תודיעו לי – ואני אשלח עמו מכתבים; כי אין לי שום ידיעה מבתי פיגא מרים – שכתבו לי בפרשת תזריע שהיא מנחת באספיטאל[374] באומן עם בנה, וצערי גדול עד מאד. אך זה אין עצה להיות חס־ושלום בעצבות ומרה שחורה חס־ושלום, כי זה אין רצון ה' יתברך, כי אם לקבל באהבה ולבקש אותו ה' יתברך, כי מתאוה לתפלותנו, על־כן ה' יתברך מעורר עלינו בכל עת איזה דברים – לבל נשכח אותו, כמבאר במדרש רבה פרשת שמות פרשה כ"א משל רבי יהושע בן לוי[375]. על־כן אין אנו צריכין להפסיק מלהתפלל תמיד לפני ה' יתברך, כרצון רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש – שנהיה עסוקים תמיד בתפלה ובתחנונים ונהיה מקדימין רחמים לרגז[376]. והבעל־שם־טוב זכותו יגן עלינו אמן אמר[377]: 'ה' צלך' – כמו שעשה אדם לה' יתברך, כן ה' יתברך עשה עם האדם, ויקדים גם־כן הרחמים[378].
דברי אהבך באמת,
נתן מברסלב
ופרס בשלום לבנך היקר מורנו הרב סענדיר חיים נ"י – שיחיה לארך ימים ושנים טובים, אמן כן יהי רצון, אמן נצח סלה ועד. ופרס בשלום לכל אנשי שלומנו, ופרס בשלום ידידנו, אהב נפשי, ר' נחמן נ"י, ופרס בשלום לידידנו אהב נפשי ר' איצילע נ"י, ופרס בשלום לידידנו היקר, הותיק וחסיד, אהב נפשי, ר' דב שוחט ובודק נ"י, ופרס בשלום לבנו היקר האברך מורנו הרב העניך נ"י, ופרס בשלום אהב נפשי הנגיד ר' חיים קראסין־שטיין נ"י, ופרס בשלום לנכדו היקר האברך מורנו הרב ניסן נ"י, ופרס בשלום להאברך מורנו הרב נתן נ"י בן ר' יצחק ז"ל, ופרס בשלום לאחיו האברך מורנו הרב יואל צבי נ"י, ופרס בשלום לבנו היקר האברך מורנו הרב אברהם נ"י, ופרס בשלום לידידנו אהב נפשי מורנו הרב קלמן נ"י, ופרס בשלום להאברך מורנו הרב אליעזר נ"י, ופרס בשלום לכל אנשי שלומנו – באהבה עזה.
ולתלות לבנך סגלה מרבנו ז"ל – סנפיר מדג, והוא סגלה לעין הרע[379].
ואם יהיה לכם איזה מכתבים מחוץ לארץ – מאחיך נ"י, או מחמיך נ"י, אזי תכתב לי תכף, אולי נצמח איזה ישועה לאחיך נ"י.
זוגתי מרת ברינע תחיה, ואחותי מרת חנה תחיה, פורסים בשלום אמך תחיה, ובשלום זוגתך מרת ידאסי לאה תחיה, ובשלום בנך היקר מורנו הרב סענדיר חיים נ"י – שיחיה לארך ימים ושנים טובים, אמן נצח סלה ועד, אמן סלה.
[371] +ליקו"מ נז.
[372] +אבות ה.
[373] +סיפו"מ יג יום ג'.
[374] +=בית חולים.
[375] לשון המדרש: אמר רבי יהושע בן לוי למה הדבר דומה: למלך שהיה בא בדרך והיתה בת מלכים צועקת לו בבקשה ממך הצילני מיד הלסטים, שמע המלך והצילה, לאחר ימים ביקש לישא אותה לאשה, היה מתאוה שתדבר עימו ולא היתה רוצה, מה עשה המלך, גרה בה הלסטים – כדי שתצעק וישמע המלך, כיון שבאו עליה הלסטים התחילה צועקת למלך, אמר לה המלך: לכך הייתי מתאוה – לשמע קולך.
[376] עי' ספר המידות תפלה ח; עי' ליקו"ה מתנה ה, עא.
[377] ראה דגל מחנה אפרים פרשת בהר ד"ה "ובכל ארץ" (או ויקרא כה, כד), וקדושת לוי לפורים קדושה שניה ד"ה לכן יש.
[378] עי' ליקו"מ ח"ב ד, ט.
[379] +שיהר"ן רמב.