בָּרוּךְ ה', יוֹם ו', עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ קֹרַח, [כז סיון] תרל"ח לִפְרָט קָטָן, פֹּה טְבֶרְיָא תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן.
לִכְבוֹד אֹהֲבִי בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר אַהֲבָתְךָ קְשׁוּרָה בְנַפְשִׁי, הַמֻּפְלָא, וָתִיק וְחָסִיד, מוֹרֵנוּ הָרַב נָתָן נ"י, עִם שְׁלוֹם אָבִיךָ, וָתִיק וְחָסִיד, מוֹרֵנוּ הָרַב צְבִי, נֵרוֹ יָאִיר וְיוֹפִיעַ.
מִכְתָּבְךָ עַל־יְדֵי ר' מָרְדְּכַי סְטָאלֶיר קִבַּלְתִּי בְּזוֹ הָרֶגַע, וְתֵכֶף לַהֲשִׁיבְךָ. גַּם בְּזוֹ הַשָּׁבוּעַ קִבַּלְתִּי עוֹד מִכְתָּב מִמְּךָ, וְהָיָה לִי צַעַר גָּדוֹל מֵהַגְּנֵבָה שֶׁל יְדִידֵנוּ ר' אֶפְרַיִם נ"י, וּמִזֶּה שֶׁזּוּגָתְךָ כֹתֶבֶת שֶׁעֲדַיִן אֵין לָהּ רְפוּאָה, וְהוֹצָאָה מְרֻבָּה, וְגֹדֶל טִרְדָּתָהּ, וְגַם מִבִּנְךָ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּאֵב עֵינָיִם. אַךְ מִכָּל זֶה לִמֵּד אוֹתָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל לְדַבֵּק עַצְמוֹ בַּה' יִתְבָּרַךְ, כִּי מִי עֹשֶׂה לִי כָּל זֶה? ה' יִתְבָּרַךְ! וּמִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה – אֶלֶף וְתתקצ"ט פְּעָמִים[380], עַל־כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לְעוֹרֵר רַחֲמָיו הַמְרֻבִּין בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, עַד יַשְׁקִיף ה' וְיֵרֶא מִשָּׁמַיִם לְרַחֵם עֲלֵיכֶם, וְיַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים מֵעֲלֵיכֶם.
וּכְפִי אֲשֶׁר סִפְּרָה זוּגָתְךָ תִּחְיֶה חֻלְשָׁתָהּ לְזוּגָתִי, אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ אִם הַדָּאקְטִיר יוֹעִיל לָזֶה, כִּי זִי אִיז רוֹיט גֶּעוָוארְן, וְאֶפְשָׁר זִי זָאל זִיךְ גִּיוֵוייזְן בְּכָאן בָּאדְן עַל כָּךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, נָאר זִי נִישְׁט גֵּייעֶן צוּ פִיס – נָאר פָארְן, וֶועט אִיהְר אֶפְשָׁר גֶּעהָאלְפְן. חוּץ דֶּעם, דָּא וָואלְט זִיא אַיין שְׁלִישׁ הוֹצָאוֹת גֶּעהַאט. דֶּער זְכוּת יְרוּשָׁלַיִם זָאל אוֹיף אִיהְר מֵגִין זֵיין – אוּן זָאל הָאבְּן אַיין רְפוּאָה שְׁלֵמָה, נָאר מִיט הַארְץ בֶּעטְן לַה' יִתְבָּרַךְ[381].
דִּבְרֵי אֹהַבְךָ, נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
גַּם אֲנִי שׁוֹלֵחַ לְךָ פֹּה רָצוּף שְׁנֵי מִכְתָּבִים: אֶחָד לִבְרֶסְלֶב, וְאֶחָד לְטֶעפְּלִיק, וְעַל הָאַדְרֶעס[382] שֶׁיִּכְתֹּב עַל מִכְתָּב – כָּךְ יִשְׁלַח יְדִידֵנוּ ר' אִיצִילֶע נ"י. מְאֹד בַּקָּשָׁתִי מִמְּךָ: בְּכָל מָקוֹם שֶׁתָּבֹא – וְשָׁם בָּנַי, תְּזָרֵז אוֹתָם בְּמִכְתָּבִים אֵלַי. וְתִסְעוּ לְשָׁלוֹם, וְתִפְעַל שָׁם אֵצֶל רַבֵּנוּ זַ"ל כָּל חֶפְצְךָ, וְתָבֹא לְשָׁלוֹם לְבֵיתְךָ: שָׁלוֹם בְּגוּפְךָ, שָׁלוֹם בְּתוֹרָתְךָ, וְשָׁלוֹם בְּמָמוֹנְךָ. וְגַם אוֹתִי יְזַכֶּה ה' יִתְבָּרַךְ תְּשׁוּקָתִי וְכָסְפִּי וְגַעְגּוּעַי – מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל[383].
דִּבְרֵי הַנַּ"ל,
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וּפְרֹס בִּשְׁלוֹם בִּנְךָ סֶענְדֶיר חַיִּים נ"י, ה' יִתְבָּרַךְ יִשְׁלַח לוֹ רְפוּאָה שְׁלֵמָה. וְגַם אִם הָאַבְרֵךְ מוֹרֵנוּ הָרַב נִיסָן נ"י הָיָה לוֹ מִכְתָּב לִנְסֹעַ לְבֵיתוֹ – אִם לָאו. וְגַם ר' אִיצִילֶע: זָאל וִויסְן אַז קֵיין טֶעפְּלִיק גֵּייט אוֹיךְ דִי פָאסְט, אוּן אִם יִרְצֶה ה' אַז אִיךְ וֶועל זֵיין עַל הַיָּאר־צַייט מֵאָבִי זַ"ל, וֶועל אִיךְ גֶּעבְּן לְאֵשֶׁת ר' אִיצִילֶע עֲבוּר הַפָּאסְט גֶּעלְט, סְ'וֶועט קָאסְטְן עֶרֶךְ שִׁבְעָה קָאפִּיקֶעס[384].
וּפְרֹס בְּשָׁלוֹם לִידִידִי הָאַבְרֵךְ מוֹרֵנוּ הָרַב אֱלִיעֶזֶר נ"י, ה' יִתְבָּרַךְ יַעֲזֹר כְּמוֹ שֶׁאַתָּה נָאֶה דּוֹרֵשׁ כֵּן אַתָּה נָאֶה תְּקַיֵּם, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה טוֹב לְךָ. וּפְרֹס בְּשָׁלוֹם לִידִידִי ר' קַלְמָן נ"י וּלְהָאַבְרֵךְ מוֹרֵנוּ הָרַב נִיסָן נ"י, וּזְקֵנוֹ מוֹרֵנוּ הָרַב חַיִּים קְרַאסִין־שְׁטֵיין.
[380] ראה שבת לב. וגם חיי"מ רו.
[381] =כי היא נהייתה אדומה, ואולי שתבוא לפה לרחוץ [בחמי טבריא] שלושים יום. ושלא תלך רגלי – רק תסע, אולי זה יעזור לה. חוץ מזה, כאן ההוצאות הן רק שליש. שהזכות של ירושלים יגן עליה – ושיהיה לה רפואה שלמה, רק לבקש מה' יתברך עם כל הלב.
[382] +=כתובת.
[383] +ליקו"מ סו.
[384] =וגם ר' איצילע שידע שהנני הולך על הדואר לטעפליק, אם ירצה ה' אהיה ביאר־צייט של אבי ז"ל, ואתן לאשת ר' איצילע מעות עבור הדואר, ויעלה ערך שבעה קופיקות.