מט

ברוך ה', יום ב' תבא [יא אלול] תרל"ח, פה עיר הקדש טבריא תבנה ותכונן.

לכבוד ידידי ע‎‎‏ז, אהב נפשי, הרב הותיק וחסיד המפלא ומפלג וכו' וכו', מורנו הרב ר' צבי נ"י.

הנה בבא האברך ר' נתן בן ר' יצחק למחננו קדוש ביום ה' בלילה – אור ליום ו' ערב שבת קדש, ואמר לי שכלתכם היקרה הצנועה מרת לאה תחיה היא בחלשה מאד, ואחר־כך בבקר הלכתי לר' יוסף אייזליר ואמר לי שחס־ושלום יש לה חלי וחמימות, ופחד ונרעד לבי מאד מכל אשר עובר עליכם ועל בנכם, וכל הלילה לא יכלתי לישן אפלו רגע אחד, והצעתי טענותי לזכות לפני ה' יתברך; ואחר־כך בבקר הלכתי עם האברך מורנו הרב נתן נ"י על ציון הצדיק מורנו הרב רבי נחמן הארידענקיר^[433] ור' מענדיל פרימישלאנר ור' מענדיל מויטעפסק ורבי אברהם קאליסקיר^[434] ושאר צדיקים, וקבלתי אצל האברך הנ"ל חצי בישליק^[435] – ונתתי על פדיון על ציון רבי נחמן הנ"ל עבורה, ואמרתי התפלה אשר תקן אדמו"ר מוהרנ"ת לומר בשביל פדיון^[436], על־כן להחזיר לי החצי בישליק, ואני שולח החצי בישליק לצפת תבנה ותכונן – לתן שלשה עשרים^[437] לר' דב נ"י, ושני עשרים לר' קלמן נ"י, ויעלה לפדיון ולהמתקה מעל כל צרותיכם, ומי שאמר לעולמו די יאמר לצרותיכם גם־כן די^[438].

ובקשתי מאד להודיע לי על־ידי האברך מורנו הרב נתן נ"י מה היא עשה כלתכם תחיה, כי אין אני וזוגתי ואחותי חיים – מחמת הצער הגדול.

ה' יתברך ייטיב לכם הכתיבה והחתימה בכל מילי דמיטב, ויעורר עליכם ועל בני ביתכם רחמים גדולים שאין בו שום תערובות דין כלל – רק כלו טוב^[439].

דברי אהבכם באמת,

נתן מברסלב

ופרס בשלום לאנשי שלומנו: לר' נחמן נ"י, ולר' דב נ"י, ולר' קלמן נ"י, ולר' חיים נ"י.