[עשרת ימי תשובה, תשרי תרט"ל]
האל הטוב והמטיב, הוא ייטיב גמר חתימה טובה.
לכבוד אהבים ונאמנים, אחים ורעים, נאמני אהב נפשי, הנגיד המרומם, מורנו הרב שמואל נ"י, עם שלום זוגתו הצנועה מרת זלאטי רחל – תחיה לארך ימים ושנים טובים בטוב ובנעימים, אמן נצח סלה ועד, אמן כן יהי רצון, עם שלום בנם מורנו הרב נחמן נ"י.
תדעו, שטוב ויפה עשיתם שלא נסע מעלתכם עתה אלי, אחר שאין הישר כך – שאתם שבאתם לפה תסעו אלי, רק אני צריך לסע אצלכם לראות עמכם – כי אהבתכם תקועה בלבי ביתד חזק בל ימוט לעולם, רק אין הפנאי עתה גורם לסע; ואם לא היו ימים כאלו בודאי כבר נסעתי אצלכם. ובדעתי היה אם ירצה ה' לנסע אחר שני ימים ראשונים של חג הסכות הקדוש, אך עתה שאתם מתגעגעים כך לראות עמי – אני מבטל דעתי. ואם ירצה ה' אחר יום־כפור הקדוש – תכף כשיהיה שירה אסע למחנכם קדוש לראות עמכם ועם כל חברתנו האהובים והנעימים, ולשמח עמכם בשמחת יום־טוב קדש כמאז ומקדם.
דברי אהבך באמת, המברך אתכם בחיים ושלום וכל טוב,
נתן מברסלב
ואמר שלום לכל אנשי שלומנו. זוגתי מרת ברינע תחיה ואחותי תחיה פורסים בשלום זוגתכם מרת זלאטי תחיה, ובשלום בתכם מרת ידאסי לאה תחיה, ונכדכם היקר מורנו הרב סענדיר חיים – נרו יאיר לארך ימים ושנים, אמן נצח סלה ועד, אמן כן יהי רצון, אמן ואמן.
אמר שלום לאהבי ונאמני, מורנו הרב נתן נ"י בן ר' יצחק ז"ל, ולומר לו שהלכתי לר' יוסף אזליר נ"י מכח המעות – סך שבעים ותשע גראש, ואמר לי שאם ביום ו' או אחר שבת יתן לי המעות, ובמקח הצמוקים – חמשה גראש. ואיך אני יכול לשלח קבלה לירושלים – אם לא קבלתי? ואם אף־על־פי־כן, על־כל־פנים אתם כתבתם לי שתשלחו לי אחר־כך, בודאי הייתי שולח תכף ומיד קבלה, כי אתם נאמנים אצלי[459]. הכלל, איני יודע הפרוש בהמכתב שלכם.
ופרס בשלום לכל אנשי שלומנו באהבה רבה.
[459] בהעתקת כת"י נכתב 'באמניך'.