נה

ברוך ה', יום ד' לך [יז חשון] שנת תרט"ל, לפרט קטן פה טבריא.

לכבוד אהבי ונאמני, אהבי באמת, ותיק וחסיד המפלא, מורנו הרב נתן.

אתמול שלחתי לך מכתב על־ידי ערל – מיקער^[470] אחד, וכתבתי לך מאד בקצור – מחמת עת תפלה, ושכחתי כמה דברים לכתב לך: א', ששלחתי קבלה לר' פישל נ"י מאשה גיטל אשת ר' יוסף בר"מ נ"י – שנתתי לה הסך חמשה רובל חדש, והיה בתוך המכתב ששלחתי על־ידי ערל – מוחמאד, וגם שם כתבתי לך שברוך ה' שארת בשרך מרת סאסיא תחיה – הילד שלה האט אף גימאדלט^[471], ועל המכות גם־כן נתרפאה. אך אין לה כח כלל וכלל כמעט לדבר, כי גדל הדחקות הבית אין לשער, ואפלו אם מקבלת אצלי אחד בישליק וחצי בשבוע – אי־אפשר לה לסבל צרת הדחקות הבית, ה' יתברך ירחם עליה מעתה – כי נפלה בידים אכזריים, כי באו שלשה מכתבים מחמיה – אך בלא מעות.

ועתה אני שולח עוד הפעם קבלה מאשה הנ"ל לר' פישל, כי אולי נאבד המכתב אצל ערל מוחמאד – ויהיה לר' פישל הנ"ל, [כי הוא] חושד אותי שלא נתתי את המעות – סך חמשה רובל חדש, להאשה גיטיל הנ"ל; וה' יתברך יודע האמת: שבלילה באתי, ובבקר השכם שלחתי עבורה – ונתתי לה המעות, כי אני רציתי מצוה להחיות נפש מישראל בארץ הקדש.

אך אני מבקש מאתך שתראה לשאל על המכתב אצל מוחמאד, כי שם היה מכתב לר' ברוך דובנער נ"י – אודות ר' קלמן נ"י, כי אפשר לך לשער הצער שלי שיש לי מהבעל הבית שלו – שרוצה לקרא אותי להבית־דין, ואיני יודע מה חטאתי. על־כן כתבתי לר' ברוך נ"י: אולי יחונן אותי בהלואה, ואני אשלח לו כל הספרים – עד שירחם עליו ה' יתברך ויזמן לר' קלמן מעות. על־כן לבקש אצל ערל המכתב – ולתן לר' ברוך הנ"ל, ולראות להשיב לי תשובה מהרה.

ידידכם, נתן מברסלב

ולפרס בשלום אהב נפשי ר' נתן נ"י בן ר' יצחק ז"ל, עם שאר בני ביתו, עם ר' קלמן נ"י. ואמר שלום לאהב נפשי, הותיק וחסיד, המפרסם וכו', מורנו הרב צבי נ"י. ובשלום חמיך, אהב נפשי, ותיק וחסיד, המפרסם, הנגיד מורנו הרב שמואל נ"י, ובשלום אהבי וחברי ורעי, חביבי כנפשי, ידידי עז, מורנו הרב ר' נחמן נרו יאיר ויופיע, ובשלום ידידנו החסיד מורנו הרב דב נ"י, ובשלום הנגיד המפרסם מורנו הרב חיים קראסין־שטיין נרו יאיר ויופיע, ובשלום כל אהבינו באמת, אנשי שלומנו, כל אחד ואחד – באהבה עזה.

נתן הנ"ל