צ

ברוך ה', יום ד' וישלח [יג כסלו] תרמ"א לפרט קטן, פה עיר הקדש טבריא.

לכבוד אהב נפשי היקר מורנו הרב נתן נ"י, עם כל אנשי שלומנו שיחיו.

איך ששמעתי שאתם רוצים לשמע מבריאותי הטוב: תדעו שבודאי, תהלה לאל חי – כמו שהיה חלאתי קשה ומסכן, בודאי תהלה לאל חי, וברוך ה' – הטוב והמטיב, בזכות רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש, ובזכות כל הצדיקים, ובזכות תפלות אנשי שלומנו – הקל חליי, אך עדין אני חלה מאד, כי אי־אפשר לי לעמד על רגלי – אפלו תפלות שמונה־עשרה, וגם לישב חצי שעה כסדר אי־אפשר לי לישב, ואני יושב כסדר בזעה, והשנה רחוק מאתי. וכשה' יתברך עזר לי – שאני ישן, אין בפי שיר ושבח להודות לה' יתברך, וכשאני לומד יותר מרבע שעה – אין אני יכול לאחז ראשי, ומכרח אני לשכב על משכבי; ואני שלשה ארבעה ימים בעצירות, ואין אני טועם שום טעם בבשר – רק עקר מאכלי הוא ענבים; ובכל עת ערב יש לי חם בראש גדול מאד. ואף־על־פי־כן אני מודה על העבר וצועק על להבא^[795]; ואני מבקש מכל מאהבי נפשי להרבות בתפלה עבורי. ואני גם־כן בתוך חליי – אני מבקש מאד על כל אנשי שלומנו, כי עתה אין כחי אלא בפה – לבקש רחמים עלי ועל כל מאהבי נפשי.

ואל תתרעמו עלי שאיני כתב לכם, כי תאמינו לי שזה מכתב קטן – לא היה בכחי לכתב לכם, כי אין בי כח בידים, אך אהבה מקלקלת השורה. ומאתכם אני מבקש בכל עת מכתבים, ובפרט מבנך מורנו הרב סענדיר חיים – נרו יאיר לאריכת ימים ושנים טובים; ואם ירצה ה' כשיחזירני ה' יתברך לבריאותי בשלמות – אכתב לכם בכפלים.

אהבכם, נתן מברסלב