בָּרוּךְ ה', יוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ וָאֵרָא [כט טבת תרמ"א], פֹּה עִיר הַקֹּדֶשׁ טְבֶרְיָא.
לִכְבוֹד יְדִידִי אֹהֵב נַפְשִׁי מוֹרֵנוּ הָרַב נָתָן נ"י.
הִנֵּה קִבַּלְתִּי מֵחָמִיךָ סַךְ תִּשְׁעִים וְחָמֵשׁ גְּרָאשׁ – וְאַתָּה כֹתֵב תִּשְׁעִים וָשֶׁבַע?! וְגַם הַמָּאסְט[819] קִבַּלְתִּי. וְגַם לוֹמַר לְר' אַיְזִיק שֶׁלֹּא יִסַּע עַתָּה – כִּי עַתָּה עֲדַיִן אֵינִי בְּקַו הַבְּרִיאָה בִּשְׁלֵמוּת. אִם יִרְצֶה ה' עַל שַׁבַּת שִׁירָה אִם יִהְיֶה רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אֲזַי יָבֹא. וְחוּץ מִזֶּה, הָאוֹרֵחַ הַיָּקָר אֶצְלִי – ר' שְׁמוּאֵל נ"י עִם בְּנוֹ, אֵין לִי מָקוֹם לְהַשְׁכִּיב אוֹתָם בַּלַּיְלָה, כִּי בֵיתִי קָטָן.
וְגַם לוֹמַר לְר' נָתָן נ"י בֶּן ר' יִצְחָק זַ"ל שֶׁשָּׁלַח לְכָאן הַפַּרִיק[820] – וְכָתַב שֶׁאֲחוֹתִי תִּמְכֹּר אֶחָד, וַאֲחוֹתִי תִּחְיֶה יֵשׁ לָהּ זֶה עֲשָׂרָה יָמִים הַפִיבֶּער[821], ה' יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלֶיהָ וְעַל אִמִּי – שֶׁזֶּה שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת שֶׁהִיא חַלָּשָׁה; וּכְמוֹ כֵן, לֹא כָתַב מִקָּח אֵיךְ לִמְכֹּר?!
וַה' יִתְבָּרַךְ יִשְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְבִנְךָ סֶענְדֶיר חַיִּים נ"י; וְתֹאמַר לוֹ שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה עַקְשָׁן, וּבִזְכוּת רַבֵּנוּ זַ"ל וְתַלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ יַאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים.
דִּבְרֵי אֹהַבְךָ, נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וּפְרֹס בְּשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. וַה' יִתְבָּרַךְ יִשְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְאֵשֶׁת אֹהֵב נַפְשִׁי ר' נַחְמָן נ"י. וּמֵחֲמַת נְחִיצַת הַשַּׁיָּרָא קִצַּרְתִּי וָאֹמַר שָׁלוֹם וְחַיִּים לָעַד.