ספר "הגנוז״

עוד ספר חיבר אדמו"ר המכונה בשם ספר "הגנוז". ואמר אדמו"ר שהספר הזה קדושתו גבוהה מספר "הנשרף" והוא בחי' "רזין דרזין" ואמר שאפילו גופו סילק כשכתבו. ואותו הספר לא שזפתו עין. ספר "הגנוז" נתחבר בשנת תקס"ו, היינו ה' שנים קודם הסתלקותו. ועתה עמוד והתבונן לאיזה דרגה הגיע אח"כ, כי מעולם לא עמד על מדריגה אחת עד היום שנסתלק וממש בכל שעה השיג חדשות לפי מדרגתו הנוראה מאד. והבן מאוד מאוד, כי מעלת גדולת ספר הגנוז לית מחשבה תפיסא ביה כלל וכר. עיי"ש ("חיי מוהר"ן", "נסיעתו ללעמבערג" סי' ה') . "כתבי אדמו"ר הננמ"ח זיע"א" כמה ספרים חיבר אדמו"ר הננמ"ח, אשר לא נתגלו בעולם ואשר ציווה לשורפם תיכף אחר הסתלקותו, כנזכר ב"ימי מוהרנ"ת" דף מ' ע"ב, מ"ד ע"א, עיי"ש וז"ל: ...ולקח המפתח של הקאמאדע ונתן להם לתלמידיו להר"ר שמעון ולהר"ר נפתלי, וציווה עליהם שתיכף שיסתלק, בעודו יהיה. מונח על הארץ, יקחו כל הכתבים שנמצאים שם בהקאמאדע וישרפו כולם. והזהירם לקיים דבריו. והם לקחו המפתח ועמדו בבהלה רועדים וזוחלים ומצטערים הרבה כשמעם כל זה וכר וכר. בתוך רעש הבביד. נזדרז ר' שמעון מיד ולקח המפתח ופתח הקאמאדע והוציא משם כל הכתבים שלא נמסרו לנו בחייו והיו "כמה ספרים" וקונטרסים מפוזרים ולקחם כולם והלך לחדר אחר שהיה שם תנור כדי לשורפם כאשר ציווה עליו. והלכתי ג"כ עמו במר נפש בבכיה כדי לזכות לשאוב עכ"פ מהעשן הקדוש של תורתו הנוראה שלא זכו הדור להנות מהם. אוי לנו מה שאבדנו בעוה"ר. ואחר שהשליכם אל התנור חזרתי ובאתי אליו ז"ל, ע"כ.