מו

וְעַל־כֵּן נִקְרָא 'חֲנֻכָּה', עַל שֵׁם חֲנֻכַּת הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּתְחַנֵּךְ אָז, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (פְּסִיקְתָא רַבָּתִי פָּרָשָׁה ו), כִּי אָז בַּחֲנֻכָּה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם הָיָה כָּל עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁזֶּה נִקְרָא בְּיוֹתֵר בְּשֵׁם 'עֲבוֹדָה', יוֹתֵר מִשְּׁאָר כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: "וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ" - "וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם" וְכֵן הַרְבֵּה. כִּי הַקָּרְבָּנוֹת הֵם מִבְּהֵמוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעִין רוּחַ הַבְּהֵמִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הָעֶבֶד כַּנַּ"ל (אוֹת כז). וְעַל־כֵּן נִקְרָא בְּשֵׁם 'עֲבוֹדָה', כִּי עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁל בְּהֵמוֹת שֶׁמַּכְנִיעִין רוּחַ הַבְּהֵמִיּוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָע הָעַבְדוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא כַּנַּ"ל, וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת חֲנֻכָּה, כַּנַּ"ל.