טו

וְזֶהוּ (נְחֶמְיָה ט, י): וַתֵּרֶא אֶת עֳנִי אֲבֹתֵינוּ בְּמִצְרָיִם וְאֶת זַעֲקָתָם שָׁמַעְתָּ עַל יַם סוּף, וַתִּתֵּן אֹתֹת וּמֹפְתִים בְּפַרְעֹה וְכוּ', כִּי יָדַעְתָּ כִּי הֵזִידוּ עֲלֵיהֶם, וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה - שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, עָשָׂה לְעַצְמוֹ שֵׁם עַל־יְדֵי הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים הַנּוֹרָאִים שֶׁעָשָׂה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם וּמַתַּן תּוֹרָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלָּה שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם מִדּוֹר לְדוֹר עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וְזֶהוּ וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה - "כְּהַיּוֹם הַזֶּה" דַּיְקָא, כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַמְשִׁיךְ הַגְדָּלַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם וָיוֹם מֵחָדָשׁ, שֶׁזֶּה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁצְּרִיכִין לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה - "כְּהַיּוֹם הַזֶּה" דַּיְקָא, שֶׁעֲשִׂיַּת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "כְּהַיּוֹם הַזֶּה", שֶׁנֶּאֱמַר עַל כָּל יוֹם וְיוֹם שֶׁל כָּל אָדָם שֶׁעוֹמֵד בּוֹ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר.