ה

וְכֵן הַכַּת שֶׁאָמְרוּ שֶׁנִּאוּף הוּא הַתַּכְלִית, זֶה הַטָּעוּת מְבֹאָר לַכֹּל מֵהֵיכָן הוּא נִמְשָׁךְ. כִּי יָדוּעַ שֶׁמִּצְוַת פְּרִיָּה וְרִבְיָּה הִיא מִצְוָה רִאשׁוֹנָה שֶׁבַּתּוֹרָה, כִּי "לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ" (יְשַׁעְיָה מה, יח), וְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ חָפֵץ בְּקִיּוּם הָעוֹלָם, עַל־כֵּן מִצְוָה לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת. אֲבָל אֵין צְרִיכִין לַעֲסֹק בָּזֶה כִּי אִם בִּשְׁבִיל קִיּוּם הַמִּצְוָה לְבַד בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְּדוֹלָה, כַּמְבֹאָר בְּכָל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, וְהֵם מִגֹּדֶל תַּאֲוָתָם - הִטּוּ אֶת דַּעְתָּם מִן הָאֱמֶת, עַד שֶׁאָמְרוּ שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית, רַחֲמָנָא לִצְּלָן מֵהַאי דַּעְתָּא וּמִכָּל דֵּעוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת, רַחֲמָנָא לְשֵׁזְבָן.