לז

וְ'נוֹצֵר' הוּא אוֹתִיּוֹת 'רָצוֹן', כִּי עִקָּר הוּא הָרָצוֹן, כַּמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ הַרְבֵּה בָּזֶה (שִׂיחוֹת הָרַ"ן סִימָן נא; הִלְכוֹת בִּרְכַּת הַשַּׁחַר, הֲלָכָה ה, וְעוֹד). וְזֶה עִקַּר הֶאָרַת הִתְלַהֲבוּת הָאֱמֶת שֶׁבַּלֵּב, שֶׁהָאֱמֶת יָאִיר וְיַלְהִיב בְּלִבּוֹ תָּמִיד בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, עַד שֶׁרְצוֹנוֹ יִהְיֶה חָזָק תָּמִיד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְתוֹרָתוֹ וְצַדִּיקָיו הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּה הָעִקָּר כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמַּגִּיעִים לִבְחִינַת 'נֹצֵר חֶסֶד' - אֵין מַדְלִיקִין עוֹד יוֹתֵר בְּאִתְגַּלְיָא כַּנַּ"ל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאִיר בְּאִתְגַּלְיָא יוֹתֵר, רַק עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי הָרָצוֹן הֶחָזָק, שֶׁמֵּאִיר בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי הִתְלַהֲבוּת הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף, וְכַנַּ"ל: