וּבִשְׁבִיל זֶה הוּא אֲרִיכַת הַגָּלוּת כָּל כָּךְ, מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לִבְנוֹת בִּנְיַן עוֹלָם, וְשֶׁתִּהְיֶה גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת, שֶׁזֶּה עִקָּר, עַל־יְדֵי שֶׁהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר יַעֲשׂוּ תִּקּוּנִים כָּאֵלֶּה - שֶׁלֹּא יִפְּלוּ עוֹד יִשְׂרָאֵל מִקְּדֻשָּׁתָם לְעוֹלָם, וְלֹא יָשׁוּבוּ לְכִסְלָה עוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְחֶזְקֵאל לו, כו־כז): "וַהֲסִרֹתִי לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְכוּ' וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ" וְכוּ', עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד עַל קֵץ הַפְּלָאוֹת, כִּי לְבַעַל בְּחִירָה קָשֶׁה מְאֹד לַעֲזֹר. אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲצַת ה' לְעוֹלָם תַּעֲמֹד (תְּהִלִּים לג, יא), וְהוּא בְּרַחֲמָיו מְנַחֵם וּמְשַׂמֵּחַ אוֹתָנוּ בְּהַיְסוֹדוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁכְּבָר זָכִינוּ עַל־יְדֵי שֶׁיָּצָאנוּ מִמִּצְרַיִם וְקִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל חוֹטֵף כַּמָּה מִצְווֹת בְּכָל יוֹם כַּנַּ"ל. וּכְבָר מָצָא דָּוִד אֶת מְקוֹם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וּכְבָר נִבְנָה פַּעֲמַיִם וְהִקְרִיבוּ שָׁם קְטֹרֶת וְקָרְבָּנוֹת, וּבֵרְרוּ לָנוּ שָׁם כָּל הִלְכוֹת הַתּוֹרָה בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית וְכוּ', שֶׁעַל־יְדֵי כָּל זֶה כְּבָר יָסְדוּ לָנוּ הַצַּדִּיקִים יְסוֹדוֹת חֲזָקִים לְעוֹלָם וָעֶד, שֶׁאֲפִלּוּ בְּחֻרְבָּנוֹ, אִי אֶפְשָׁר לַהֲרֹס הַיְסוֹדוֹת הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ. וְכֵן אַחַר־כָּךְ אַחַר הַחֻרְבָּן, לֹא עֲזָבָנוּ אֱלֹהֵינוּ, וְעָמְדוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים בְּכָל דּוֹר, כִּי אֵין דּוֹר יָתוֹם, עַד שֶׁגַּם עַתָּה בְּדוֹרוֹתֵינוּ הָיוּ צַדִּיקִים נוֹרָאִים שֶׁיָּסְדוּ לָנוּ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָרְסָם בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (שָׁם יא, טז): "כִּי הֲפִיצוֹתִים בַּגּוֹיִם וְכִי זֵרִיתִים בָּאֲרָצוֹת וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מְגִלָּה כט.): 'אֵלּוּ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת'. וְעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְצַפִּים וּמְחַכִּים לְבִנְיַן הַבַּיִת חָדָשׁ, שֶׁלֹּא יֵהָרֵס בִּנְיָנוֹ לְעוֹלָם.
עַל־כֵּן כָּל אָדָם צָרִיךְ לְשַׂמֵּחַ עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם בָּזֶה, בְּהַנִּסִּים וְהַיְשׁוּעוֹת שֶׁל עָבַר וְהוֹוֶה וְעָתִיד, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁכְּבָר נִתְיַסֵּד מִימֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שֶׁהִתְפַּלְּלוּ שָׁם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (פְּסָחִים פח. וּבְרַשִׁ"י שָׁם), וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ הִזְהִיר עַל זֶה הַמָּקוֹם כַּמָּה פְּעָמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים יב, יא): "וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה'" וְכוּ'. וְדָוִד מָשִׁיחַ זָכָה לִמְצֹא אוֹתוֹ בִּיגִיעוֹת עֲצוּמוֹת.
וְזֶה בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה שֶׁל הַנִּסִּים וְהַיְשׁוּעוֹת שֶׁבֶּעָבַר, וְכֵן הַיְשׁוּעוֹת וְהַנִּסִּים שֶׁל הַהֹוֶה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַבָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁעוֹסְקִים בָּהֶם בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה בְּכָל יוֹם, שֶׁהֵם בְּחִינַת מִקְדָּשׁ מְעַט. וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה עַל־יְדֵי הַתִּקְוָה שֶׁאָנוּ מְקַוִּים עַל הַבִּנְיַן בַּיִת הַשְּׁלִישִׁי שֶׁלֶּעָתִיד שֶׁיִּתְקַיֵּם לְעוֹלָם, שֶׁאָז תִּגְדַּל הַשִּׂמְחָה עַד אֵין קֵץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קכו, ב): "אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ" וְכוּ'. וְכֵן כָּל אָדָם צָרִיךְ לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּכָל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁכְּבָר זָכָה מֵעוֹדוֹ, בִּפְרָט מַה שֶּׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים וְכוּ', וּבַמֶּה שֶׁזּוֹכֶה עֲדַיִן לַחֲטֹף בְּכָל יוֹם נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְכוּ'. וְעַל־יְדֵי הַתִּקְוָה שֶׁלְּעָתִיד, כִּי סוֹף כָּל סוֹף בְּוַדַּאי יִתְתַּקֵּן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, "כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ" וְכוּ' (שְׁמוּאֵל־א' יב, כב), "וְלֹא דִּבֵּר ה' לִמְחוֹת שֵׁם יִשְׂרָאֵל", שֶׁנֶּאֱמַר זֶה הַפָּסוּק אֲפִלּוּ עַל הַדּוֹרוֹת שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה־זָרָה, כַּמְבֹאָר בְּסֵפֶר מְלָכִים־ב (יד, כז), וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁאָנוּ חוֹסִים בְּצִלָּם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִתְתַּקֵּן הַכֹּל, וְהֵם כָּל שִׂמְחָתֵנוּ וְחִיּוּתֵנוּ וְקִיּוּמֵנוּ לָנֶצַח: