ה

כִּי 'מָאן דִּזְעֵיר הוּא רַב, וּמָאן דְּרַב הוּא זְעֵיר' וְכוּ' (מִי שֶׁהוּא קָטָן - הוּא גָּדוֹל, וּמִי שֶׁהוּא גָּדוֹל הוּא קָטָן) (זֹהַר חַיֵּי שָׂרָה קכב:), שֶׁמִּי שֶׁמַּקְטִין עַצְמוֹ בְּחִינַת צִמְצוּם הָאוֹר, בְּחִינַת (שְׁמוֹת ג, ו): "וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו" וְכוּ' בְּחִינַת (דְּבָרִים ז, ז): "כִּי אַתֶּם הַמְּעַט" וְכוּ', שֶׁאַתֶּם מַמְעִיטִין עַצְמְכֶם כְּשֶׁאֲנִי מַשְׁפִּיעַ לָכֶם טוֹבָה (חֻלִּין פט.), הַיְנוּ אֲפִלּוּ טוֹבָה אֲמִתִּיִּית, שֶׁזֶּה עִקַּר הַטּוֹבָה שֶׁהִיא הִתְנוֹצְצוּת אוֹר אֵין סוֹף, אָז גַּם כֵּן אַתֶּם מַמְעִיטִין עַצְמְכֶם בִּבְחִינַת צִמְצוּם הָאוֹר. וְאָז זוֹכֶה עַל־יְדֵי כָּל הַנַּ"ל לְרָצוֹן נִפְלָא וְכוּ', בְּחִינַת 'מָאן דִּזְעֵיר הוּא רַב'. וּלְהֵפֶךְ, לְ'מָאן דְּהוּא רַב' וְרוֹצֶה לַהֲרֹס, חַס וְשָׁלוֹם - 'הוּא זְעֵיר', כִּי נִסְתַּלֵּק הָאוֹר לְגַמְרֵי וְכוּ':