וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי שֶׁמַּרְגִּישׁ עֲנִיּוּתוֹ וְכוּ', בְּחִינַת ה' - דָּלֶת הַוְיַת, וְאָז דַּיְקָא אִתְחַזְרַת וְאִתְעָבִידַת ה'. וְזֶה "כֹּה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְכוּ' אֵיזֶה בַּיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְכוּ' וְאֶל זֶה אַבִּיט אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ" (יְשַׁעְיָה סו, א־ב). כִּי עִקַּר בִּנְיַן הַבַּיִת דִּקְדֻשָּׁה וְקִיּוּמוֹ, הוּא עַל־יְדֵי־זֶה עַל־יְדֵי עָנִי וּנְכֵה רוּחַ וְכוּ'. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל (אוֹת מ וְכוּ') בְּעִנְיַן קָרְבַּן מִנְחָה, שֶׁהוּא קָרְבַּן עָנִי, שֶׁהוּא יָקָר מְאֹד בְּעֵינֵי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִנְחַת הָעֹמֶר וּסְפִירָה וְכוּ'. כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וְהַמִּשְׁכָּן הֵם הַקָּרְבָּנוֹת, וְעִקַּר הַקָּרְבָּן הַמֻּבְחָר מִכֻּלָּם הוּא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁהוּא קָרְבַּן עָנִי וָדַל, שֶׁלֹּא גִּלָּה סוֹד זֶה אֲפִלּוּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר בִּנְיַן הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וְקִיּוּמוֹ, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי הַקָּרְבָּנוֹת. וְכֵן עַתָּה עִקַּר בִּנְיַן בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְקִיּוּמוֹ הוּא עַל־יְדֵי 'תְּפִלָּה לֶעָנִי' הַנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (זֹהַר חַיֵּי שָׂרָה קכב:): 'מָאן דִּזְעֵיר הוּא רַב' (מִי שֶׁהוּא קָטָן – הוּא גָּדוֹל). כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁמַּרְגִּישׁ שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת, לְטוֹבָה וְלֹא לְרָעָה - לְהִתְקָרֵב וְלֹא לְהִתְרַחֵק וְכַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא, הוּא בִּכְלַל אַנְשֵׁי הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ שֶׁקִּבְּלוּ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה הַנִּפְלָאִים שֶׁמְּלֵאִים עֵצוֹת וְכוּ', שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְתַקֵּן בְּחִינַת הַצִּמְצוּמִים הַנַּ"ל, לְקַבֵּל אוֹר הָאֵין סוֹף עַל־יְדֵי־זֶה בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, וּלְהִשָּׁמֵר מִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְכוּ', עַד שֶׁיְּגַלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם וְכוּ', כַּנַּ"ל.
נִמְצָא, שֶׁעִקַּר בִּנְיַן הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וְכֵן בִּנְיַן הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל - שֶׁהוּא מִקְדָּשׁ מְעַט, הוּא עַל־יְדֵי 'עָנִי וּנְכֵה רוּחַ' דַּיְקָא, שֶׁרַק הֵם מַמְשִׁיכִים שְׁכִינָתוֹ עֲלֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה נז, טו): "וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ" וְכוּ'. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב הַנַּ"ל: הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי, וְעַל־כֵּן בְּוַדַּאי לְפִי נוֹרְאוֹת גְּדֻלָּתִי - אֵיזֶה בַּיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵיזֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה (מְלָכִים־א ח, כז): "הֵן הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹּא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה" וְכוּ'. אַךְ אֶל זֶה אַבִּיט אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ, כִּי רַק הָעֲנִיִּים וּנְכֵה רוּחַ הֵם מְתַקְּנִים הַצִּמְצוּמִים בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁכִינַת אֱלֹהוּתוֹ בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר קְדֻשַּׁת הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וְכוּ' וְכַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן אָמַר דָּוִד (דִּבְרֵי הַיָּמִים־א כב, יד) "וַאֲנִי בְעָנְיִי הֲכִינוֹתִי לְבֵית אֱלֹהַי" וְכוּ', 'בְעָנְיִי' דַּיְקָא, כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי שֶׁהֶחֱזִיק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד לְעָנִי וְאֶבְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר תְּהִלִּים פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר "וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן" (תְּהִלִּים מ, יח), "כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי" וְכוּ' (שָׁם כה, טז), וְכֵן הַרְבֵּה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא "הֲכִינוֹתִי לְבֵית אֱלֹהַי אֶלֶף כִּכָּרִים" וְכוּ', וְכַנַּ"ל: