עַל־פִּי הַתּוֹרָה "לְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם" בְּסִימָן יד, עַיֵּן שָׁם כָּל הַתּוֹרָה (בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א).
וְהַכְּלָל, כִּי צְרִיכִין לְהַשְׁלִים אֶת הַיִּרְאָה עַל־יְדֵי הַכָּבוֹד שֶׁמַּעֲלִין עַל־יְדֵי הַגֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה שֶׁעוֹשִׂין עַל־יְדֵי תּוֹרַת חֶסֶד וְכוּ'. וְאָז כְּשֶׁזּוֹכִין לְיִרְאָה, זוֹכִין לְשָׁלוֹם, דְּהַיְנוּ שְׁלֵמוּת. כִּי (זֹהַר יִתְרוֹ עט.): 'בְּאַתְרָא דְּאִית דְּחִילָא, תַּמָּן תִּשְׁתַּכַּח שְׁלֵמוּתָא' וְכוּ' (בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ יִרְאָה, שָׁם תִּמָּצֵא הַשְּׁלֵמוּת). וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִתְפִלָּה בְּחִינַת (מִשְׁלֵי לא, ל): "יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל" וְכוּ'; עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב: