יב

וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לוֹמַר דִּבְרֵי תּוֹרָה עַל הַשֻּׁלְחָן (אָבוֹת ג, ג), כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְעוֹרְרִין שָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שָׁם): 'כָּל שֻׁלְחָן שֶׁלֹּא אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תּוֹרָה כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה כח, ח): "כִּי כָל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם"'. כִּי כְּשֶׁאֵין אוֹמְרִים דִּבְרֵי תּוֹרָה אִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר מִבְּחִינַת בְּגָדִים צוֹאִים. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר עַל זֶה: 'כִּי כָל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ' וְכוּ', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת זִבְחֵי מֵתִים, דְּהַיְנוּ עֲבוֹדָה־זָרָה שֶׁהוּא עִקַּר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁנִּמְשַׁךְ עַל־יְדֵי חֵטְא הָאֲכִילָה שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן כַּנַּ"ל. כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְעוֹרְרִין שָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת וְכוּ' וְכַנַּ"ל: