ו

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ (בְּרָכוֹת יז.): 'רְצוֹנִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אַךְ שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה מְעַכֵּב' וְכוּ'. הַיְנוּ שֶׁהִזְכִּיר שֶׁכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ חָזָק מְאֹד, וּרְצוֹנוֹ נִמְשָׁךְ אֶל הָאֱמֶת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, אַךְ שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה מְעַכֵּב, שֶׁהוּא כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ שֶׁהִזְכִּיר זֹאת בִּתְפִלָּתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, בָּזֶה הִגְבִּיר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ מֵאַחַר שֶׁמֵּעִיד בְּפִיו שֶׁכָּל הַמּוֹנְעִים וְהַמְּסִיתִים הֵם בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְאֵין זֶה שֶׁלִּי כְּלָל, וְכִי רָצוֹן שֶׁלִּי הוּא רַק לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, בָּזֶה מַגְבִּירִים כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁיִּפְעַל פְּעֻלָּתוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, אַדְּרַבָּה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִהְיֶה נִגְמָר הָאֻמָּנוּת בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת בִּבְחִינַת (שְׁמוֹת לד, י): "נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת" וְכוּ', 'נֶגֶד' דַּיְקָא, הַיְנוּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת "נֶגֶד כָּל עַמְּךָ" שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמִּתְנַגְּדִים אֶל הָאֱמֶת, שֶׁהֵם בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, שֶׁהֵם מוֹנְעִים בְּדִבּוּרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם מִנְּקֻדַּת הָאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת אֲשֶׁר לֹא נִבְרְאוּ וְכוּ' כִּי נוֹרָא הוּא אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עִמָּךְ (שְׁמוֹת לד, י), כִּי בְּוַדַּאי יִרְאוּ אַחַר־כָּךְ נוֹרָאוֹת נִפְלָאוֹת כְּשֶׁיִּגְמֹר הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ אֶת פְּעֻלּוֹתָיו עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא, כַּנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינַת (תְּהִלִּים לא, כ): "מָה רַב טוּבְךָ וְכוּ', פָּעַלְתָּ לַחֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם" - 'נֶגֶד' דַּיְקָא כַּנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא פָּעַלְתָּ רַב טוּב הַצָּפוּן וְכוּ' שֶׁהוּא נִפְלְאוֹת הָאֻמָּנוּת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת נִפְלְאוֹת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁהֵם קִבּוּל הַשָּׂכָר שֶׁל כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים, שֶׁכֻּלָּם נִגְמְרוּ וְנַעֲשׂוּ דַּיְקָא עַל־יְדֵי שֶׁהָיָה הִתְנַגְּדוּת כָּזֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ נֶגֶד כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, וְכַנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינַת גֹּדֶל מַעֲלַת הָרָצוֹן וְהַכִּסּוּפִין בְּעַצְמָן אֶל הַקְּדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּדְבָרָיו זַ"ל הַרְבֵּה מִזֶּה (סִימָן לא; שִׂיחוֹת הָרַ"ן סִימָנִים יד, נא). כִּי עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הוּא עַל־יְדֵי הָרָצוֹן וְהַכִּסּוּפִין כַּנַּ"ל, בְּחִינַת "מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה". לְשׁוֹן רָצוֹן, שֶׁכְּשֶׁהוּא נִמְשָׁךְ בִּרְצוֹנוֹ אֶל הָאֱמֶת לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וּלְצַדִּיקֵי אֱמֶת, אֲזַי מִתְגַּבֵּר שֹׁרֶשׁ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ דִּלְעֵלָּא שֶׁהוּא בְּחִינַת "מָשְׁכֵנִי", וְכַנַּ"ל.