וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה הָיְתָה עַל־יְדֵי מֹשֶׁה שֶׁהָיָה פָּרוּשׁ לְגַמְרֵי מִתַּאֲוָה הַנַּ"ל, גַּם יִשְׂרָאֵל הָיוּ גְּדוּרִין מִן הָעֲרָיוֹת בְּמִצְרַיִם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זָכוּ לַגְּאֻלָּה. אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִיתָא, שֶׁעֲדַיִן לֹא הָיוּ כְּדַאי לְהִגָּאֵל לוּלֵי חֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי הַמִּצְרִים הָיוּ אֲחוּזִים בָּהֶם כָּל כָּךְ, עַד שֶׁלֹּא הָיָה בְּאֶפְשָׁר לָהֶם לָצֵאת לוּלֵי חֲסָדָיו הַגְּדוֹלִים וְנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאִים שֶׁעָשָׂה אָז. וְעִקַּר הַהֶאָרָה שֶׁבָּאָה מִלְּמַעְלָה אָז בְּלֵיל פֶּסַח, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִגְאֲלוּ, נַעֲשָׂה שֶׁלֹּא עַל יָדֵינוּ כְּלָל, (כַּמְבֹאָר בִּפְרִי עֵץ חַיִּים), הַיְנוּ כִּי מְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, שֶׁאוֹר הַבָּא מִלְּמַעְלָה הוּא בִּבְחִינַת קָמִיץ וְסָתִים, רַק כָּל אֶחָד כְּפִי הַכְּלִי שֶׁלּוֹ - כֵּן זוֹכֶה לְקַבֵּל הָאוֹר אוֹ לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּמֵחֲמַת שֶׁהָיָה עֲדַיִן קֹדֶם הַקֵּץ וְלֹא הָיוּ עֲדַיִן כְּדַאי לִגָּאֵל, כִּי עֲדַיִן לֹא נִגְמַר כְּלֵיהֶם בִּשְׁלֵמוּת שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר בִּבְחִינַת 'מְאוֹרוֹת' מָלֵא לְהִגָּאֵל עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְחֶזְקֵאל טז, ו): "וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ" וְכוּ' - 'בְּדָמַיִךְ' זֶה בְּחִינַת גָּלוּת שֶׁל הַתַּאֲוָה הַנַּ"ל, שֶׁהִיא בָּאָה מֵהַדָּמִים כַּנַּ"ל, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיוּ גְּדוּרִין מִן הָעֲרָיוֹת, כַּנַּ"ל, אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן לֹא נִשְׁלַם לְגַמְרֵי הַצֵּרוּף שֶׁלָּהֶם, וַעֲדַיִן לֹא נִשְׁלַם כְּלֵיהֶם לְגַמְרֵי, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִם לִגָּאֵל. וְכַמְבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת וּבַפְּסוּקִים, שֶׁעֲדַיִן לֹא הָיוּ כְּדַאי לִגָּאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְחֶזְקֵאל טז, ז): "וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה" וְכוּ'. כִּי הַמִּצְרִים נִתְאַחֲזוּ מְאֹד בִּכְלֵיהֶם, כִּי הָיוּ מְשֻׁקָּעִים בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, כַּמּוּבָא (שְׁלָ"ה, מַסֶּכֶת־פְּסָחִים, מַצָּה־עֲשִׁירָה). וּמֵחֲמַת זֶה אִם הָיָה נִצְטַיֵּר הָאוֹר כְּפִי הַכְּלִי כַּנָּהוּג תָּמִיד - לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְהִגָּאֵל, כִּי הָיָה נִצְטַיֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, לְהֵפֶךְ, מֵחֲמַת שֶׁהַכְּלִי לֹא הָיָה בִּשְׁלֵמוּת מֵחֲמַת טֻמְאַת מִצְרַיִם שֶׁנִּתְאַחֲזָה בָּהֶם.
וְזֶה הָיָה הַנֵּס וְהַפֶּלֶא הַגָּדוֹל שֶׁעָשָׂה הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ אָז, שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ וּבִכְבוֹדוֹ יָרַד לִגְאֹל אוֹתָנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יב, יב): "וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם" וְכוּ'. הַיְנוּ שֶׁלֹּא הִתְנַהֵג עִמָּנוּ בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, דְּהַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁמִּתְנַהֵג תָּמִיד שֶׁיּוֹרֵד אוֹר פָּשׁוּט מִלְּמַעְלָה וְנִצְטַיֵּר לְמַטָּה כְּפִי בְּחִינַת הַכְּלִי שֶׁל הַמְקַבֵּל. רַק הִפְלִיא חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו עִמָּנוּ אָז, וְהִמְשִׁיךְ הָאוֹר מִלְּמַעְלָה בִּבְחִינַת בְּרָכָה וְטוֹבָה, בִּבְחִינַת "הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי" הַנֶּאֱמַר לְמַעְלָה (בַּמִּדְבָּר כג, כ), שֶׁגַּם הַלְּקִיחָה הִיא בִּבְחִינַת 'בֵּרֵךְ', וְזֶה הָיָה גַּם בְּעֵת יְצִיאַת־מִצְרַיִם, שֶׁנִּצְטַיֵּר הָאוֹר לְמַעְלָה בִּבְחִינַת בְּרָכָה. וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּתְאַחֲזוּ טֻמְאַת מִצְרַיִם בִּכְלֵיהֶם, לֹא נִצְטַיֵּר הָאוֹר לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁיָּרַד מִלְּמַעְלָה בִּבְחִינַת בְּרָכָה וְטוֹבָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְאֲלוּ, כִּי זֹאת הַהֶאָרָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבָּאָה מִלְּמַעְלָה בִּבְחִינַת בְּרָכָה וְטוֹבָה, הִכְנִיעַ טֻמְאַת מִצְרַיִם וְנִטְהֲרוּ כְּלֵיהֶם עַל־יְדֵי־זֶה וְנִגְאֲלוּ.