ט

אֲבָל הָרָשָׁע שׁוֹאֵל: מָה הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת לָכֶם? שֶׁכּוֹפֵר בַּכֹּל וְאֵינוֹ אוֹמֵר 'אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹקֵינוּ'. וְגַם קוֹרֵא הַכֹּל בְּשֵׁם 'עֲבוֹדָה', כְּאִלּוּ הוּא רַק עֲבוֹדָה בְּעָלְמָא, כְּדֵי לְקַבֵּל אֵיזֶה עֲבוֹדָה, וְאֵין טַעַם בָּרוּר בְּכָל פְּרָט וּפְרָט שֶׁל כָּל מִצְוָה. כְּמוֹ הַמְחַקְּרִים וְהָאֶפִּיקוֹרְסִים, שֶׁכָּל טַעֲמֵיהֶם עַל הַמִּצְוֹת הֵם בְּדֶרֶךְ זֶה, שֶׁהַמִּצְווֹת הֵם בִּשְׁבִיל שִׁעְבּוּד בְּעָלְמָא כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נִזְהָרִין בִּדְבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וְכוּ', כִּי יָדוּעַ דִּבְרֵיהֶם הָרָעִים וְהַמָּרִים בְּטַעֲמֵי הַמִּצְוֹת - הַבּוֹטִים כְּמַדְקְרוֹת חֶרֶב. וְגַם הוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל וְאוֹמֵר: לָכֶם וְלֹא לוֹ - וְאַף־עַל־פִּי שֶׁגַּם הֶחָכָם אוֹמֵר 'אֶתְכֶם', הֶחָכָם כְּבָר הִכְנִיס עַצְמוֹ בְּתוֹךְ הַכְּלָל בַּמֶּה שֶׁאָמַר תְּחִלָּה בְּחָכְמָתוֹ "אֲשֶׁר צִוָּנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ", וְקִבֵּל עָלָיו עֹל מִצְוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, רַק שֶׁאָמַר 'אֶתְכֶם' לְעִנְיַן הַצַּוָּאָה, כִּי הוּא מוֹדֶה שֶׁהוּא אֵינוֹ רָאוּי שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ יְדַבֵּר עִמּוֹ וִיצַוֶּה אוֹתוֹ, עַל־כֵּן הוּא שׁוֹאֵל לְאוֹתָן שֶׁדִּבֵּר ה' עִמָּהֶם וְצִוָּה אוֹתָם אֶת הַמִּצְוֹת שֶׁיְּצַוּוּ עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹתָם. הוּא שׁוֹאֵל אוֹתָם, אוּלַי יוֹדִיעוּ לוֹ טַעֲמֵיהֶם בֶּאֱמֶת, אֲבָל הָרָשָׁע הוֹצִיא עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל לְגַמְרֵי, עַל־כֵּן 'אַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו' וְכוּ'.