ד

כִּי הָמָן הָרָשָׁע סָבַר, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ בְּכַעֲסוֹ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁרָאָה שֶׁהִתְגַּבֵּר בְּוַשְׁתִּי וְהִכְנִיס כַּעַס בַּאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אֶסְתֵּר א, יב): וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בּוֹ, עַד שֶׁהֲרָגָהּ עַל־יְדֵי עֲצָתוֹ - וְסָבַר שֶׁגַּם עַתָּה יַצְלִיחַ בְּרִשְׁעָתוֹ וְיִתְגַּבֵּר בְּכַעֲסוֹ עַד שֶׁיְּכַלֶּה, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל. וְאִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע כִּי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עִם יִשְׂרָאֵל תָּמִיד וְהִבְטִיחָם (וַיִּקְרָא כו, מד): "וְאַף גַּם זֹאת וְכוּ' לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְּעַלְתִּים לְכַלּוֹתָם" וְכוּ', וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת, כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, וְאַדְּרַבָּא! זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁהִתְגַּבֵּר בְּכַעֲסוֹ וְהָרַג אֶת וַשְׁתִּי - זֶהוּ בְּעַצְמוֹ מַפַּלְתּוֹ הָעֲצוּמָה, כִּי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מַקְדִּים רְפוּאָה לַמַּכָּה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מְגִלָּה יג:), כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שֶׁנּוֹקֵם בָּהֶם מֵהֶם וּבָהֶם כַּנַּ"ל, כִּי וַשְׁתִּי הַמִּרְשַׁעַת בְּרִשְׁעָתָהּ עָבְדָה בְּפֶרֶךְ בִּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל בְּשַׁבָּת, עַל־כֵּן הֵשִׁיב לָהּ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ כְּפָעֳלָהּ שֶׁנֶּהֶרְגָה עַל־יְדֵי כַּעֲסוֹ שֶׁל הָמָן וַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר עַד שֶׁהִכְנִיסָה אֶסְתֵּר הַצַּדֶּקֶת כַּעַס בַּאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, עַד שֶׁתָּלָה אֶת הָמָן וְנִטַּל מִמֶּנּוּ כָּל עֲשִׁירוּתוֹ וְנִתַּן לְמָרְדְּכַי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אֶסְתֵּר ח, ב): וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת מָרְדְּכַי עַל בֵּית הָמָן, כִּי דְּבַר אֱלֹקֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם: