ב

וְזֶה שֶׁהֻזְהַר אַהֲרֹן אַחֲרֵי מוֹת בָּנָיו לְבַל יָבֹא בְּכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ (וַיִּקְרָא טז, ב), שֶׁלֹּא יִכְנֹס לִפְנִים כִּי אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדוֹת יוֹם־הַכִּפּוּרִים, שֶׁאָז הוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, וְכָל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּם בִּשְׁבִיל זֶה, דְּהַיְנוּ לְהַכְנִיעַ רוּחַ הַבַּהֲמִיּוּת שֶׁהוּא פְּגַם הַבְּרִית [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תַּזְרִיעַ מט:) "אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין" וְכוּ' (תְּהִלִּים לב, ט), עַיֵּן שָׁם]. וְגַם שֶׁיִּהְיֶה נָשׂוּי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם (וַיִּקְרָא טז, ו): "וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ", אָז הוּא רָאוּי לִכְנֹס אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה לִזְכּוֹת לְדַעַת גָּדוֹל, לְהַמְשִׁיךְ מִשָּׁם לַבְנוּנִית מְחִילָה וּסְלִיחָה כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן" כַּנַּ"ל, הַיְנוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית יז, י): "זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ", וְכַמּוּבָא. וְעַל־כֵּן אָנוּ קוֹרִין בְּיוֹם־הַכִּפּוּרִים כָּל פָּרָשַׁת עֲרָיוֹת, כִּי אָז הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית: