ב

אַךְ לְהָבִין הָעִנְיָן יוֹתֵר אֵיךְ עַל־יְדֵי בְּחִינַת "נַעַר בֹּכֶה" בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה וּבְיוֹם־כִּפּוּר נַעֲשֶׂה בְּחִינָה זוֹ - שֶׁיִּהְיוּ נִמְשָׁכִין הַמֹּחִין שֶׁבָּרֹאשׁ אֶל הַשִּׁשָּׁה קְצָווֹת, וּמִשָּׁם יִהְיוּ נִמְשָׁכִין אֶל הָאֶתְרוֹג, אַךְ בֶּאֱמֶת כָּל הָעִנְיָן מְבֹאָר הֵיטֵב בְּמַאֲמַר 'תִּקְעוּ־ב' הַנַּ"ל, כִּי זֶה הָעִנְיָן שֶׁל הָאֶתְרוֹג נֶאֱמַר בְּסָמוּךְ מִיָּד אַחַר מַאֲמַר 'תִּקְעוּ' הַנַּ"ל, שֶׁנֶּאֱמַר בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, וְתֵכֶף אַחַר יוֹם־הַכִּפּוּרִים [וְאָז לֹא הָיָה אֶתְרוֹגִים מְצוּיִים בְּאוֹתוֹ הַשָּׁנָה], אָז אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל עִנְיָן הַנַּ"ל שֶׁל הָאֶתְרוֹג, שֶׁלְּפִי הַיָּמִים נוֹרָאִים שֶׁהָיָה לָנוּ רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ אֶתְרוֹג נָאֶה, כִּי אָז בָּכוּ הַרְבֵּה בְּאוֹתָן הַיָּמִים נוֹרָאִים וְכוּ':