הנסיון השביעי, אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם (בראשית טו, א). לכל הנביאים נגלה בחזון ולאברהם נגלה במראה החזון במראה מניין שנאמר וירא אליו ה' באלוני ממרא בחזון מניין שנאמר אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם במחזה לאמר אמר הב"ה לאברהם דע כי ימיני מגנת לך בכל מקום שאתה הולך כתריס לפני הפורענות ונתתי שכר טוב לך ולבניך בעולם הזה ובעולם הבא שנאמר שכרך הרבה מאד.
ר' אומר, הוציא הב"ה לאברהם החוצה בלילי יום טוב הפסח. אמר לו, אברהם, יש לך כח לספור כל צבא השמים. אמר לפניו, רבון כל העולמים וכי יש מספר לגדודיך אמר לו כך לא יספר זרעך מרוב שנאמר ויאמר לו כה יהיה זרעך.
ר' אליעזר אומר, הראה הב"ה לאברהם אבינו בין הבתרים ארבע מלכיות מושלן ואבדן שנאמר ויאמר אליו קחה לי עגלה משולשת וכו' עגלה משולשת זו מלכות אדום שהיא כעגלה דשא עז משולשת זו מלכות יון שנאמר וצפיר העזים הגדיל עד מאד ואיל משולש זו מלכות מדי ופרס שנאמר האיל בעל הקרנים אשר ראיתי מלכי מדי ופרס ותור אלו בני ישמעאל אין הלשון הזה לשון תור אלא בלשון ארמית תור זה שור אין לארץ כשיצמד שור זכר עם נקבה יפתחו ויסדרו את כל המעמקים כדין אמר חיותא רביעתא וגוזל אלו ישראל שנמשלו כגוזל שנאמר יונתי בחגוי הסלע כי קולך ערב בתפלה ומראך נאוה במעשים טובים וגוזל אלו ישראל שנמשלו בגוזל שנאמר אחת היא יונתי תמתי.
ר' אחא בן יעקב אומר, לא נאמר לשון זה משולשת אלא גבורי כח כמה דאמר והחוט המשולש לא במהרה ינתק.
ר' מיאשא אומר, משולשת — משולשים יהיו. שלשה פעמים עתידין יהיו למשול בארץ ישר', פעם ראשונה כל אחד ואחד בפני עצמו, פעם שנייה בשנים, פעם שלישית כלם כאחד להלחם על בית דוד, שנא' יתיצבו מלכי ארץ.
ר' יהושע אומר, לקח אברהם חרבו וכתר אותם אחד לשנים שנאמר ויקח לו את כל אלה ויבתר אותם בתוך ואלו לא בתר אותם לא היה העולם יכול לעמוד אלא הואיל ובתר אותם תשש כחם והקריב כל בתר בתר לקראת רעהו שנאמר ויתן איש בתרו לקראת רעהו וגוזל בן יונה הניח בחיים שנאמר ואת הצפור לא בתר מכאן אתה למד שלא היה שם גוזל אחר אלא בן יונה בלבד ירד עליהם העיט לפזרן ולאבדן ואין העיט זה אלא בן דוד בן ישי שנמשל כעיט שנאמר העיט צבוע נחלתי לי וכו'.
כצאת השמש מן המזרח היה אברהם יושב ומניף עליהם בסודרו כדי שלא ימשול בם העיט עד שיבא העורב.
ר' אלעזר בן עזריה אומר, מכאן אתה למד שאין מושלן של ארבע מלכיות הללו אלא יום אחד מיומו של הב"ה אמר לו ר' אלעזר בן ערך בודאי כדבריך שנאמר נתנני שוממה כל היום דוה חוץ משתי ידות שעה תדע לך שהוא כן בא וראה כשהחמה נוטה במערב שתי ידות תשש אורו ואין נוגה לו וכן עד שלא יבא העורב ישמח אורן של ישראל שנאמר והיה לעת ערב יהיה אור.
עמד אברהם והיה מתפלל לפני הב"ה כדי שלא ישתעבדו בניו בארבע מלכיות הללו ונפלה עליו שנת תרדמה ויישן לו שנאמר ותרדמה נפלה על אברם וכי יש לך אדם שהוא יושב וישן ויוכל להתפלל אלא ללמדך שהיה אברם שוכב וישן מכח תפלה כדי שישתעבדו ארבע' מלכיות הללו שנאמר והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו אימה זו מלכות אדום שנאמר דחילא ואימתני ותקיפא חשכה זו מלכות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל מכל מצות התורה גדולה זו מלכות פרס ומדי שגדלה למכור את ישראל חנם נופלת זו מלכות בבל שנפלה בידם ישראל עליו אלו ישמעאלים שעליהם בן דוד יצמח שנאמר אויביו אלביש בושת.
ר' זעירא אומר, לא נבראו מלכיות הללו אלא עצים לגיהנם, שנאמר והנה תנור עשן ולפיד אש, ואין תנור אלא גיהנם שנמשלה כתנור, שנאמר (ישעיה לא ט) נאם ה' אשר אור לו בציון בירושלם: