ובמה שביאר עוד אחר כך בפסוק ויהושע בן נון וכו' כי סמך משה את ידיו עליו וכו' נראה לעניות דעתי כי בזה רימז בחינת הסמיכה להר"ר נתן ז"ל, אשר על ידו יהיה עיקר קיום ההשארה הקדושה של רבינו ז"ל, כי כבר מבואר גם במקום אחר (עיין חיי מוהר"ן סימן ב) בביאורינו על מאמר קרא את יהושע סימן ו' בליקוטי הראשון שאמר רבינו ז"ל להר"ר נתן ז"ל אז שבכל מקום שנתוועדים יחד רבי אמיתי עם תלמידים הוא בחינת משה ויהושע וכו' ועיין גם בביאורינו למאמר חדי ר' שמעון סימן ס"א ולסימן רט"ו, ובביאורינו למאמר תקעו אמונה סימן ה"א, ומבואר משם שרבינו ז"ל רימז על עצמו שיש בו מבחינת משה, ועל תלמידו הר"ר נתן ז"ל שיש בו מבחינת יהושע וגם במאמר כי מרחמם הנ"ל אות ז' שמתחיל לבאר המשנה (אבות א) הם אמרו שלשה דברים הוו מתונים בדין וכו', נראה לעניות דעתי גם כן שרבינו קיצר בדבריו, כי כן דרכו בקודש כידוע, וכוונתו גם כן על מה שנאמר שם בתחלה (שם) משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע וכו', כי במשנה זו הורה לנו סדר שלשלת קבלת תורה שבעל פה איש מפי איש עד משה רבינו ע"ה כי כן העיקר שצריך החכם האמת שהוא בחינת משה שיהיה הארת דעתו הקדושה מאיר מדור לדור עד עולם גם אחר הסתלקותו
אות כח
Documentation Index
גרסאות לקריאת מכונה / AI agents:
טוען...