סימן ע״ב

מאמר חיים נצחיים וכו'

נאמר בשבת פרשת יתרו (ונראה שזה היה בשנת תק"ע), שבא אצלו על שבת קודש צדיק אחד מפורסם גדול ורבינו ז"ל לא אמר אז שום תורה בליל שבת קודש ולא ביום שבת קודש ואחר סעודת שחרית של שבת וכבר ברכו ברכת המזון נשאר רבינו ז"ל עדיין יושב על מקומו וגם הצדיק הנ"ל עדיין נשאר יושב לפניו בתוך כך ענה רבינו ז"ל ואמר כשרואין את עצמו עם הצדיק, אפילו כשאין שומעין תורה מפיו גם זה טוב מאד, כי על ידי זה מקבל גדולה, והתחיל לומר תורה הנ"ל בתוך דבריו כשנכנס באמירת התורה הנ"ל, ענה ואמר הלא בתוך כך אני אומר תורה, ואף על פי כן גמר כל התורה הנ"ל

ועיין נפלאות רבות על פי מאמר זה בליקוטי הלכות הל' תפילין ה"ו ובשאר מקומות בדבריו ז"ל, ועיין שם בהל' תפילין הנ"ל אות כ"ז, מובן משם שכשמעיינין היטב לשם שמים בספרים הקדושים של הצדיק האמת, ומתבוננין היטב בנפלאות נוראות השגתו הקדושה, ובנעימות אמתת דבריו ועצותיו הקדושים והתמימים וכו', על ידי זה ממשיכין התיקונים המבוארים בפנים שזוכין על ידי ראיית פני הצדיק, כי בהספרים הקדושים הנ"ל שם מאיר פניו ושכלו ונשמתו של הצדיק וכו':

שם, וזה אותיות יתרו וכו' נראה לעניות דעתי דרוצה לומר, כי יתרו הוא מלשון שמשים עצמו כשירים בבחינת (ישעיה ב) הנשאר בציון והנותר וכו', היינו בחינת שפלות:

שם במאמר הנ"ל למרק שתי חזיונות, דהיינו כפי מה שרוחצין עצמן מתאוה הזאת כמו כן ממרק ומצחצח שתי חזיונות בחינת (שמות י"ח) ואתה תחזה וכו', ובחינת (משלי כ"ב) איש מהיר במלאכתו וכו' נראה לעניות דעתי דרוצה לומר, כי התחלת המאמר הוא שהראיה לבד שזוכה לראות עצמו עם הצדיק הוא גם כן טוב מאד כי על ידי זה מקבלין גדולה וכו', ועיין שם מענין חזית איש מהיר במלאכתו וכו' ואחר כך מבאר שעל ידי שזה החכם הכולל רואה ומסתכל בו, על ידי זה מתנוצץ מוחו ועל ידי זה מקבל גדולה, ושזה בחינת ואתה תחזה וכו' על כן נראה לעניות דעתי, כי אף על פי שעיקר התיקון הוא על ידי שהחכם מסתכל בו בבחינת ואתה תחזה שנאמר על משה רבינו ע"ה, כי על ידי זה מאיר חכמה ומוחין, אף על פי כן צריך גם הוא להסתכל ולראות בפני החכם בבחינת (ישעיה ל) והיו עיניך רואות את מוריך, בכדי שעל ידי זה יזכה לקבל הארת התנוצצות המוחין שרוצה החכם להאיר בו ועל דרך שאמרו רז"ל עירובין י"ג: האי דמחדדנא טפי מחביראי זיתיה לר' מאיר וכו' דכתיב והיו עיניך רואות את מוריך וכו', וזה בחינת השתי חזיונות הנ"ל כי ואתה תחזה נאמר על הראיה שהחכם מסתכל בו ופסוק (משלי כ"ב) חזית איש מהיר במלאכתו נאמר על החזיון והראיה שחוזין ומסתכלין בפני החכם שהוא איש מהיר במלאכתו, וכמו שדרשו רז"ל (פס"ר ו ח) שזה נאמר על משה רבינו ע"ה ועל ידי קדושה ופרישות של הצדיק והחכם שזה בחינת (מלכים א כ"ב) והזונות רחצו, על ידי זה ממרק ומצחצח שתי חזיונות, כי לא די שהחכם עצמו זוכה על ידי זה לעינים זכים, עד שעל ידי ההסתכלות שלו לבד מאיר התנוצצות המוחין וכו' כנ"ל, כי אם אף גם על ידי זה ממרק ומצחצח העינים של תלמידיו המסתכלים עליו, כי גם עליהם נמשך קדושה ופרישות על ידי זה, שזה בחינת מה שבשעת מתן תורה זכו כל ישראל לקדושה ופרישות כמבואר בפנים לקמן, ועל ידי זה יש להם גם כן עינים זכים שיקבלו על ידי זה התנוצצות המוחין שרוצה החכם להמשיך להם כנ"ל: