שם במאמר זה אות חי"ת, כי תחלה צריך אדם לראות שיהיה שלום בעצמיו וכו' רוצה לומר שיהיה שלום בין גופו ונפשו, שהגוף יהיה נכנע ויבטל רצונו נגד רצון הנפש, וכמבואר לקמן שזה בחינת דנשקי ארעא ורקיע בהדדיכי על ידי היראה זוכה לשלום בעצמיו ואזי יכול להתפלל וכו', כי התפילה במקום קרבן ובקרבן כתיב ביה (ויקרא כ"א) כל אשר בו מום לא יקרב וכו' רוצה לומר ומכל שכן מי שאין שלום בעצמיו, שהנפש רחוק מהגוף ואין לה ממשלה עליו, שאזי אין לך בעל מום גדול מזה, כי מכף רגל ועד ראש אין בו מתום, אבל כשזוכה ליראה ועל ידי זה יש שלום בעצמיו ואין בו מום, ואז יקרב לעבוד עבודתו תמה וזוכה לעבודת התפלה, עד שעל ידי זה זוכה לשלום הכללי וכו' וביותר ביאור קצת כי כשזוכה לשלום בעצמיו, אז כל תפלתו הכל לצורך נשמתו לתקן הכל ברוחניות, שזה עיקר שלימות כוונות התפילה כידוע, ואז יש להתפילה כח להמשיך שלום הכללי, היינו לקרב העולמות לשלימותן ועיין תורת כהנים ויקרא פ' י"ג, שכל קרבן מביא שלום לעולם מכוון להמבואר בפנים:
אות ג
Documentation Index
גרסאות לקריאת מכונה / AI agents:
טוען...