אות ו

שייך לעיל לענין הנני נותן לו בריתי שלום וכו' יש לומר בדרך צחות, כי ידוע שבשעה שהרג פנחס את זמרי נתלבשו בו נשמת נדב ואביהו, ועל כן זכה לברית כהונת עולם והענין מובן על פי הנ"ל, כי אמרו רבותינו ז"ל בתורת כהנים שפגם נדב ואביהו היה שלא נטלו עצה ממשה ואהרן, וגם לא נטלו עצה זה מזה כי נקודה שלהם בעצמם לא האירה להם שהרי נכשלו, אך על כל פנים היה להם לקבל אחד מחבירו מנקודה שלו, וכן מהנקודה הכלליות של משה ואהרן, ועל ידי שלא נטלו עצה וכו' נכשלו, ועל כן נתתקנו דייקא על ידי פנחס שלא נטל עצה משום אדם, כי הלא אפילו ממשה נתעלמה אז ההלכה, כי גבר אז הפגם כל כך עד שנתעלם אז גם הארת הנקודה הכלליות כביכול ופנחס בנקודת עצמו העיר גם נקודת משה ואמר לו כך מקובלני ממך וכו', ועל כן נתתקנו אז נדב ואביהוא על ידו ונתלבשו בו וזכה לברית כהונת עולם ובזה יש לפרש מה שתירגם והמה בוכים וכו' בכיין וקריין את שמע, היינו כי מאחר שראו ישראל אז שנתעלם אור הנקודה כביכול על כן בכו (ועי' ליקוטי תנינא סימן ס"ז ותבין ביותר), אך אף על פי כן נתחזקו אז להחזיק על כל פנים באמונת ישראל שקיבלו מיעקב אבינו שהוא הנקודה כלליות של כל ישראל כפשוטו כי ממנו יצאו כולם, ועל כן צעקו אז שמע ישראל (אבינו) ה' אלקינו ה' אחד (וזה שנסמך שמע אצל ואהבת כי שם אצל הנקודה הקדושה שורה אור אהבה הקדושה) ועל ידי זה נתעורר אור הנקודה של פנחס, ויקח רמח בידו דא רמח תיבין דקריאת שמע היינו כנ"ל ועיין בסימן ל"ו מה שגילה רבינו ז"ל בפירוש תרגום הזה סוד נפלא: