אות ב

שם במאמר הנ"ל אות ג', ועל כן צריך לעסוק בתורה בפה דייקא, כי כשצריכין לקרוא את אחד בשמו צריך לקרותו בפה דייקא ואי אפשר לקרותו בשמו במחשבה בעלמא, כן אי אפשר לקרותא את חי החיים כי אם על ידי הפה ולא על ידי המחשבה לבד וכו' רוצה לומר כי הגם שחי החיים יודע גם מה שבמחשבת האדם, אך מחמת שעיקר חיות האדם הוא בחינת המחשבה והשכל שהוא בחינת למעלה מואו קצוות למעלה מהמדות, ובאמת צריכין לקבל את החיות במדה, כי בלא מדה וצימצום אי אפשר לקבל החיות מהשם יתברך מחמת ריבוי אור, שמטעם זה צריכין לקבל החיות על ידי עסק התורה דייקא שהוא שמו של הקדוש ברוך הוא ששם נגבל החיות כביכול במדה בבחינת (תהלים ל"ט) ומדת ימי מה שהוא כמבואר שם לעיל, מטעם זה עצמו צריכין לעסוק בתורה בפה דייקא שהוא בחינת גבול ומדה, ולא על ידי המחשבה שהיא בבחינת למעלה מהמדות כנ"ל: