אות ח

במאמר הנ"ל אות ב' שהמלכות יהיה אצלו בן חורין שזה בחינת מרדכי מר דרור וכו' יש לומר שמרמז בזה שהמלכות דקדושה מקושרת בבינה שהוא בחינת יובל הגדול בחינת דרור וחירות, שזה בעצמו גם כן בחינת החיות שצריך להמשיך לתוך המלכות, כי בינה הוא חיי המלך כידוע וכמובן גם אחר כך באות ג' וכפי המבואר לעיל וכן מובן מזה קצת מה שבמגילת אסתר מתחיל הסיפור ממלכות אחשורוש וכו', ואיך ששלח כתבים אחר כך (אסתר א) להיות כל איש שורר בביתו וכו', כי כל ענין מגילת אסתר הוא איך שהמלכות דסטרא אחרא בחינת המן עמלק התגרה מאוד במרדכי שהוא בחינת מלכות דקדושה, בפרט בעת תוקף ההתגברות של ההסתרה שבתוך הסתרה עד שנלקחה אסתר לבית המלך וכו', והשם יתברך היה בעזרינו והפך ההסתרה לדעת וכו', עד שדייקא על ידי זה שנלקחה אסתר לבית המלך היה כל הנס של פורים עד (שם ח) ותשם אסתר את מרדכי על בית המן וכו' וזה שמתחיל לספר איך שגברה אז ההסתרה, והתגבר בחינת מלכות דסטרא אחרא בחינת מלכות אחשורוש, וכמאמר רז"ל (מגילה י"ט) כשבת המלך וכו' על כסא מלכותו, שמנה וטעה וסבר שכבר כלה זמן ההבטחה של בנין בית שני ושוב לא יבנה חס ושלום ועל זה עשה משתה גדול וכו' רק מחמת שהשתמש עם המלכות רק להנאתו ולצרכו, והיה המלכות בידו כעבד למלאות תאוותו, שזה ענין המלכות דסטרא אחרא היפוך בחינת המלכות דקדושה שהוא רק לעבודת השם יתברך וכו', על כן שלח אחר ושתי בשביל תאוותו להתפאר ביופיה לפני העמים והשרים, והיא לא רצתה לבוא אליו ובזיתה אותו בדברים מגונים, ועל ידי זה נתבלבלה כל הסעודה, ונראה אז בחוש שהמלכות דסטרא אחרא אין בה ממש, כי הלא הוא מולך בכיפה ולבסוף אין לו ממשלה אפילו בביתו על אשתו, שזה בחינת הכתבים ששלח אחר כך, להיות כל איש שורר בביתו ומדבר כלשון עמו (כי עיקר המלכות והממשלה הוא על ידי דיבור בבחינת מלכות פה), ושחקו ממנו הכל כמאמר רז"ל (מגילה י"ב:) אלמלא אגרות הראשונות וכו' וזה היה סיבה להצלת ישראל והתגברות בחינת המלכות דקדושה שיש בכל אחד מישראל בבחינת (אסתר ט) ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם וכו':