אות יב

שם, מאמר פשוט זה בחינת התגלות הדעת כי הדיבור הוא התגלות הדעת וכו' רוצה לומר כי עיקר התגלות הדעת הוא כשממשיכין אור הדעת שיאיר בבחינת המדות שהם הואו קצוות, עד שיתגלה ויאיר גם בבחינת המלכות שהוא בחינת דיבור בחינת מלכות פה שהוא בחינת תכלית הגבול והצימצום מבחינת המדות, שזה בחינת (משלי ד) כי חיים הם למוציאיהם בפה דייקא (עירובין נ"ד) וכו' הנ"ל באות ג' וכמבואר לעיל, שזה גם כן בחינת שבועות שהוא בחינת שכל עליון ודעת גדול מאוד, ונקרא עצרת מלשון מלכות כמבואר בסוף המאמר וגם כי כבר מבואר לעיל שעיקר התגלות הדעת העליון הזה הוא על ידי זה הצדיק שזכה לבחינת מלכות, שעל ידי עסק התורה שלו ממשיך אריכות ימים לתוך המלכות, עד שנתגלין כל ההסתרות ונתהפכין לדעת שזה בחינת יהיבא כתיבא נאמנים אמריה כנ"ל: