אות ו

שם אות ב', ולבוא לעשירות הזאת הוא על ידי בחינת תיקוני עתיק בחינת אריכות ימים וכו' הגם כי הדברים נפלאים מאתנו כמובן, אף על פי כן אפשר דרוצה לומר גם זאת, על פי המבואר בזוהר ויקרא דכ"ה ע"ב על פסוק (ישעיה מ"ה) הרעיפו שמים ממעל וכו' בענין דמזוני לאו בזכותא תליא שהוא בחינת שמים אלא ממעל וודאי מעתיקא קדישא קאתיא וכו' עיין שם ובמקדש מלך פירש שרוצה לומר מזלא קדישא דאריך וכו' ועיין שם גם בפרשת אחרי דע"ט ע"ב השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך, על דייקא דהא מזוני במזלא תליא, ופירש שם גם כן במקדש מלך כנ"ל ועיין גם באדר"ז רצ"ב: גם כן בענין זה ועיין לקמן באות ט' שתיקוני עתיק הוא בחינת הדיקנא שהוא בחינת מן המיצר וכו' ענני במרחב וכו' שהיא קצרה מלמעלה ואחר כך הולכת ומתרחבת שזה בחינת האריכות ימים, היינו שמאריכין ומרחיבין ימיו בכל עת וכו' ועל כן אפשר לומר שעל ידי האריכות ימים הנ"ל שזה בחינת תיקוני עתיק, על ידי זה זוכה לקבל בתוכו את העשירות שנמשך בשרשו מבחינת עתיקא קדישא כנ"ל: