אות י

כבר מבואר לעיל שהמאמר הזה נאמר בראש השנה תקס"ח אחר שכבר בא עליו החולאת הגדול של השיעול אשר נסתלק מזה וכבר מבואר במקום אחר בס' חיי מוהר"ן (נסיעתו לנאווריטש יא יב) איך שבקיץ תקס"ז תיכף שבא עליו החולאת הנ"ל התחיל לדבר מן ההסתלקות שלו, ואמר שמוכרח להסתלק על ידי החולאת הזה (וזה שחי אחר כך יותר משלשה שנים היה באמת בנסים ונפלאות גדולות וכמבואר במקום אחר (שם, וגילה דעתו הקדושה תיכף לפני אנ"ש שרצונו חזק מאוד שיהיה להם עסק עם קברו הקדוש היינו לבא לשם ללמוד ולהתפלל ולומר תהלים בכוונה ובהתעוררות הלב, ויהיה לו ז"ל שיעשועים גדולים מזה וחילוץ עצמות וכו', ושבעבור זה ישתדל בטובתינו ותיקון נפשותינו לנצח ופעם אחת אמר בפירוש אני רוצה לישאר ביניכם ואתם תבואו על קברי וכו' ובתיבות אלו שאמר אני רוצה לישאר ביניכם יש בהם עמקות גדול מאד מאד כמבואר ברמז קצת בספר חיי מוהר"ן (בפרט בעת שאמר וגילה ענין התיקון הנפלא והנורא של העשרה קפיטל תהלים, שאז אמר גם כן שגם אחר הסתלקותו וכו' מי שיבוא על קברו ויתן פרוטה לצדקה ויאמר שם אלו העשרה קפיטיל תהלים אפילו וכו' ישתדל לאורך ולרוחב להושיעו ולתקנו וכו' ואמר שהוא תיקון הכללי וייחד עדים על זה כמבואר כל זה במקום אחר (שיחות הר"ן קמ"א, ואנ"ש היו מצטערים מאוד מענין הגילוי דעת של הסתלקותו, וקצת מהם שאלו אותו ז"ל בפירוש מה נעשה ועל מי תעזבו אותנו ומה יהיו מהדיבורים שנדברו וכו', היינו ממה שהתחיל לעסוק עם כל אחד ואחד מאנ"ש להביא אותו לתכלית שלימות תיקונו מאחר שפתאום ובזמן קצר כל כך מתחלת התקרבותם אליו ז"ל ותחלת עסקו עמהם כבר הוא מוכרח להסתלק, והוא ז"ל חיזק אותם בדבריו הנעימים הקדושים הנוראים, ואמר להם שהעיקר הוא שיחזקו עצמם כל אנ"ש באחדות גדול באהבה רבה ואז בוודאי אין להם לדאוג כלל, כי בוודאי יהיו כשרים וצדיקים כמו שהוא רוצה, ואפילו מי שיהיה נלוה להם ויתחבר עמהם, אף על פי שלא היה מכיר אותו כלל בחיים חיותו גם כן יהיה איש כשר וצדיק, כי בעזרת ה' גמרתי ואגמור "איך האב אויס גיפירט אין וועל אויס פירען" גם כבר מבואר שאמר שהאש שלו תוקד עד ימות המשיח (מיין פייעריל וועט טליאן ביז משיח וועט קומען) גם מה שאמר שכמה וכמה צדיקים גדולים מאוד התחילו לעשות ולתקן וכו' ואחר שנסתלקו נפסק הענין, והוא ז"ל רוצה לעשות ולתקן באופן כזה שלא יופסק הענין לעולם, ואלו התלמידים יעשו עוד תלמידים אחרים וכו' וכן עוד להלן יותר וכו' גם קודם ראש השנה הנ"ל דיבר עם הר"ר נתן זצ"ל, וגילה לפניו הענין המבואר בלקוטי תנינא סימן פ"ו שעל ידי קטנות אמונה צריכין לתעניתים ועבודות קשות, והר"ר נתן זצ"ל עומד ומשתומם ומחשבותיו תמהים, כי הוא ידע בנפשו שהוא חזק באמונה וכו' והשיב לו רבינו ז"ל על מחשבותיו וענה ואמר לו, ואם יש לך אמונה וכו' אין לך אמונה בעצמך והזכיר אז מאמר רז"ל (סוטה מ"ח:) מי גרם לצדיקים וכו' קטנות אמונה שהיה בהם, היינו שלא היה להם אמונה בעצמם בשלימות וכו' ואחר כך בראש השנה נכלל ענין זה גם כן במאמר חדי ר"ש הנ"ל, שיש צדיקי הדור שאמונתם שלימה בוודאי, ואף על פי כן יש עליהם מחלוקת וכו' מחמת שאין להם אמונה בעצמן וכו' גם בעתים הללו גילה הענין המבואר בסי' רי"א מה שנוסעין על ראש השנה לצדיקים, כי עיקר המתקת הדינים הוא על ידי קדושת המחשבה כמו שכתוב (עיין זוהר ח"ב רנ"ד:) כלהו במחשבה איתברירו, ואי אפשר לבוא למוחין זכים אלא על ידי התקשרות לצדיקים כמובא בזוהר (שמות י"ג) ויקח משה את עצמות יוסף עמו וכו' וענין זה נכלל גם כן אחר כך בראש השנה במאמר הנ"ל במה שביאר שם באות ו' שכל המתקות של כל הצמצומים והדינים הוא על ידי השכל כי כולם במחשבה אתברירו וכו' ואחר כך באות ז' מבאר שזה בחינת מה שנוסעין על ר"ה לצדיקים וכו' והנה עד זמן הנ"ל לא היה שום גילוי דעת ממנו ז"ל אודות ספרו הקדוש ליקוטי מוהר"נ אם ברצונו להדפיסו, אדרבא היה נראה מדעתו להיפוך קצת ואחר ראש השנה הנ"ל נסע ללעמברג ומשם שלח לכאן להדפיס ספרו הקדוש, ונדפס בשנה הנ"ל שנת תקס"ח, ומאז דיבר הרבה מענין זה ממעלת וחשיבות מאמריו הקדושים שבספרו הקדוש, והזהיר מאוד להתמיד ולהגות בהם כמבואר במקום אחר וגם זה נכלל במאמר הנ"ל בענין וספר כתב איש ריבי וענין שכבר יש כמה ספרים עכשיו וגם עתידים להיות עוד כמה ספרים וכולם צריכין להעולם, וצריכין להאמין בהם וללמוד ולהגות בהם ולהחזיק אותם בחשיבות גדול וכו' וכן הצדיקים שיש להם אמונת חכמים בשלימות צריכין גם כן להתחזק ולהאמין בעצמן, היינו בהחידושי תורה שלהם שהם עצמן מחדשין ולהחזיק אותם בחשיבות וכו':